איך מחשבים פיצויי פיטורים כשכספי ההפקדות לקרן הפנסיה ברכיב הפיצויים צברו תשואה?

סוגיית חישוב פיצויי הפיטורים כאשר כספי הפיצויים שהופרשו לקופת הגמל צברו תשואה חיובית בשנים האחרונות הפכה לאחת הסוגיות המעשיות והמוכרות ביותר במערכת יחסי העבודה. השוק הפיננסי בישראל ובעולם מציג לעיתים תשואות גבוהות לאורך זמן, בין אם במסלולי השקעה מנייתיים כגון מדד S&P 500 ובין אם במסלולים משולבים.

מצב זה מציב שאלה משפטית חשובה – האם בעת ניתוק יחסי העבודה יש לקזז מהפיצויים המגיעים לעובד את סכומי ההפקדה הנומינליים בלבד או את מלוא הצבירה בפועל כפי שהצטברה בקופה כולל רווחים?

ככלל, חוק פיצויי פיטורים מחייב את המעסיק לשלם לעובד סכום השווה למשכורת חודשית אחת לכל שנת עבודה. כך לדוגמה עובד שהשתכר 10,000 ש”ח בחודש והועסק במשך 4 שנים זכאי להיקף פיצויים של 40,000 ש”ח. עם זאת, כאשר במהלך שנות ההעסקה הופקדו עבורו כספים ברכיב הפיצויים בקופת גמל או בקרן פנסיה, מתעוררת השאלה איזה סכום יש לנכות מסך הפיצויים המחושב.

העיקרון המשפטי

הפסיקה קבעה באופן חד וברור כי מה שנזקף על חשבון פיצויי הפיטורים – אינו סכום ההפקדות הנומינלי אלא מלוא הסכום שנצבר בקופה במועד סיום יחסי העבודה, לרבות התשואה.

בית הדין הארצי לעבודה חזר על עיקרון זה פעם אחר פעם וקבע כי הפקדות המעסיק לרכיב הפיצויים מהוות למעשה “מכשיר חיסכון” של המעסיק לצורך מימון פיצויי הפיטורים בבוא היום. לכן הסכום שיש להפחית הוא הערך הכולל שנצבר בקופה ולא רק מה שהופקד בפועל.

בית הדין הארצי הוסיף וקבע כי בהיעדר הוראה חוזית אחרת, התשואה הריאלית של מרכיב הפיצויים נזקפת על חשבון פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד (ע”ע (ארצי) 29744-11-18‏ ‏חברת מוסדות חנוך ותרבות בהרצליה מיסודה הסוה”י לא”י – דורית לוי‏, (31.3.20)).

עוד נפסק כי “הכספים בקופה הם כספי המעביד … והם “משוריינים” (בלשון כותרת השוליים של סעיף 26 בחוק) למטרה ספציפית ומוגדרת. אין כל חבות שבחוק “לשריין” למטרת תשלום פיצויי הפיטורים סכומים העולים על אלה המיועדים לתשלום פיצויי הפיטורים. מכאן – שאם יוכח, להנחת דעתו של בית-דין אזורי, כי הכספים בקופת גמל כלשהי עולים על חבות פיצויי הפיטורים שחב המעביד למועד נתון, אין כל מניעה כי בית-הדין יתיר לקופה לשחרר למעביד את יתרת הסכום” (דבע נג/5-6 תפזול תעשיות כימיות בע”מ נ’ הקופה המרכזית לפיצויים שליד בנק לאומי בע”מ, פד”ע כו(1), 244).

בעניין זה גם נקבע כך – “בענייננו, נוכח הקביעה שלפיה כספי הפוליסה ובכלל זה רווחיה, הינם למעשה “חיסכון בידי המעסיק”, עת מדובר בקופה בה נצברו כספי הפיצויים בלבד, ללא מרכיב פנסיוני, משעה שסכום הצבירה עלה עשרות מונים על סכום הזכאות לפיצויי פיטורים מלאים, הנתבעת היתה זכאית לקבל לידיה את הסכום העודף שנצבר בקופה. ויודגש, הנתבעת אינה מבקשת כי הכספים העודפים יושבו לה אלא מבקשת לקזז את הסכומים העודפים מכל סכום שייפסק לטובת התובעת.”