בית הדין למשמעת בעירייה וברשות מקומית

בית הדין למשמעת ברשויות מקומיות

ייצוג עובדים בהליך משפטי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות

סמכותו של בית הדין למשמעת על פי חוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל"ח – 1978 מצומצמת לדיון בשאלה האם פלוני עבר עבירת משמעת ומהו אמצעי המשמעת שיש לנקוט ביחס לעבירה שנעברה.

הליך משמעתי נפתח לעיתים קרובות לאחר הגשת קובלנה כנגד העובד, באמצעות תובע שהוסמך לכך על ידי ראש העיר. התובע יבחן האם יש ראיות מספיקות לכאורה לאישום עובד העירייה או הרשות המקומית בעבירת משמעת. אם סבור התובע שכן, הוא רשאי להגיש נגד העובד תובענה לבית הדין.

סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל"ח – 1978, קובע כי עובד רשות מקומית שעשה אחת מאלה, אשם בעבירת משמעת:

(1)  עשה מעשה או התנהג באופן שפגע במשמעת עובדי הרשות המקומית;

(2)  לא קיים את המוטל עליו כעובד הרשות המקומית על פי חוק, תקנה, נוהג, הוראה כללית או הוראה מיוחדת שניתנה לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;

(3)  התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד הרשות המקומית או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתה או בשמה הטוב של הרשות המקומית;

(4)  התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו;

(5)  השיג את מינויו כעובד הרשות המקומית במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לענין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים;

(6)  הורשע על עבירה שיש עמה קלון;

(7)  עובד שדרגתו אחת מארבע הדרגות הגבוהות בדירוג שאליו הוא שייך – היה חייב חוב סופי בשל ארנונה או אספקת מים בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, "חוב סופי" – כהגדרתו בסעיף 120(10) לפקודת העיריות; הוראות פסקה זו לא יחולו לגבי חוב כאמור שלא שולם בתקופה בה לא שילמה הרשות המקומית לעובד את שכרו;

(8)  ערך חיפוש, ביצע עיכוב או נכנס לרשות היחיד, שלא כדין או שלא בתום לב, או השתמש בכוח כלפי אדם, במסגרת מילוי תפקידו, בלא סמכות כדין ובלא הצדק סביר, מעבר למידה הנדרשת או בניגוד להנחיות שקיבל ממשטרת ישראל או לכל הוראה אחרת שניתנה כדין;

(9)  הפר את חובתו לפי חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע"ז-2016".

בית הדין למשמעת, תפקידו לשפוט את עובדי הרשויות המקומיות על עבירות משמעת. בית הדין למשמעת ידון בצוותים של שלושה שימנה אב בית הדין לכל דיון.

בית הדין למשמעת מוסמך להחליט על על מספר אמצעי משמעת, וביניהם: התראה, נזיפה, שלילת זכויות הוותק, הורדה בדרגה, הפקעת משכורת, פיטורים, פיטורים על תנאי, שלילת פיצויי פיטורים ועוד.

על החלטת בית הדין למשמעת ניתן לערער בתוך 30 ימים לבית המשפט המחוזי.

ככל שהחלטת בית הדין נוגעת לפיטורים או לניודו של עובד למשרד שונה, ניתן לפנות במידית לבית המשפט המחוזי ולבקש את עיכוב הביצוע של ההחלטה, עד להחלטה בערעור. אם העובד כבר פוטר, רשאי שופט בית משפט המחוזי להורות על החזרת העובד למשרתו.

יש חשיבות מרובה להתייעצות עם עורך דין דיני עבודה העוסק בהליכי משמעת בעירייה וברשות מקומית, עוד בטרם ימסור העובד גרסה ראשונית. הליך המתנהל בית הדין למשמעת בעירייה וברשות מקומית דומה מאוד להליך רגיל המתנהל בבית הדין לעבודה. במסגרת ההליך בבית הדין למשמעת ינוהלו חקירות עדים ויוגשו ראיות לבית הדין.

כתבות קשורות