סילוק תביעה על הסף – התיישנות

עורך דין לדיני עבודה בחיפה

סילוק תביעה

הליך משפטי של סילוק תביעה על הסף בבתי הדין לעבודה מיועד – “לאפשר לנתבע לעשות קפנדריה כאשר מפני טענת חוק או אפילו טענה עובדתית קצרה ניתן לסיים את המשפט בלא אשר ידון בית המשפט בכל השאלות השנויות במחלוקת”.

ביחס לכך, ראו גם דברי בית המשפט העליון: “רצונו (של המחוקק) היה שבית המשפט לא יבזבז זמנו לריק ולא יעסוק בטענות שאין בהן ממש, כאשר הוא נוכח לדעת שהתובע לא יכול להצליח בתביעתו נוכח כשלונו בשאלה המשפטית המכרעת”.

תקנה 45(א)(2) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ”ב-1991 קובעת, כי בית הדין רשאי, בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לדחות על הסף תובענה נגד נתבע, בין השאר, בשל “חוסר סמכות”. 

תקנה 45(א)(3) לתקנות מאפשרת לעשות כן לאור “כל נימוק אחר שעל פיו סבור בית הדין שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע“.

בין היתר, התיישנות או היעדר סמכות עניינית הן חלק מהנימוקים הכלולים ב”כל נימוק אחר”.זאת ועוד, על פי ההלכה הפסוקה, מקום שבו מוכח כי התביעה התיישנה, שומה על בית הדין לדחותה על הסף. כך הוא הנכון לגבי היעדר סמכות עניינית.

סילוק תביעה על הסף בבתי לעבודה – מחמת התיישנות

 סעיף 5 לחוק ההתיישנות, תשי”ח-1958 קובע, כי תקופת ההתיישנות בתובענות שאינן במקרקעין תהיה 7 שנים.

סעיף 6 לחוק ההתיישנות ממשיך וקובע כי תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה, שהוא המועד שבו התגבשו העובדות המהותיות המזכות את התובע/ת בקיום החיוב כלפיו על ידי הנתבע/ת, קרי – ביום שבו נולדו “מכלול העובדות המולידות את זכות התובע לקבלת הסעד”.

התיישנות תביעה משמשת נימוק עיקרי לדחיית תביעה על הסף. בהתקיים התיישנות, אין עוד תוחלת לתביעה, ודינה להידחות על הסף תוך הצבת מחסום בפני הגשתה שוב,

בתי הדין לעבודה קבעו לא אחת, כי דיני ההתיישנות נועדו להשיג איזון אינטרסים בין בעלי הדין – התובע והנתבע, ואף כלל הציבור.

משמעותו של איזון זה הוא להניח לבעל דין המבקש לתבוע את זכויותיו בערכאה שיפוטית, שהות מספקת להיערך לכך, היערכות המלווה, לא אחת, בקשיים, עלויות ואילוצים.

מנגד, מטרתם של דיני ההתיישנות לקצוב מראש תקופת זמן סבירה לצורך הגשת התביעה, אשר מעבר לה תוסר אימת התביעה המשפטית מהנתבע.

כאשר לאחר מועד זה הוא לא יחויב עוד בשמירת ראיותיו, ולאחר אותה התקופה, יוסר הסיכון כי ראיות שהיו זמינות בידיו בעבר, שוב לא תהיינה בהישג ידו, ותכבדנה על יכולתו להתגונן בפני התביעה.

ראו: סע”ש (אזורי חי’) 42784-08-19 ח’ליל בדראן – פוליגרין ישראל בע”מ (פורסם בנבו, 09.03.2020)

כתבות קשורות