עיצומים כספיים ממשרד העבודה

עיצומים כספיים ממשרד העבודה

משרדנו מתמחה בייצוג מעסיקים בביקורות על החלטות של משרד העבודה לפי החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011. כמו כן, למשרדנו ניסיון מוכח גם בייצוג מעסיקים מול ועדות ערר על עיצומים כספיים ממשרד העבודה וניסיון מוכח בביטול הקנסות והאישומים הפליליים. לפרטים נוספים חייגו: 04-625-0000. 

עיצומים כספיים משרד העבודה

בנסיבות בהן קיים חשד להפרה של הוראות שבחוקי העבודה המפורטות בתוספת השנייה לחוק להגברת האכיפה, מסמיך החוק את משרד העבודה לנקוט בהליכים מנהליים כנגד המעסיק, המנכ”ל ולעיתים גם כנגד מזמין השירות.

מדובר בהליך חקירה לכל דבר ועניין ולכן חובה להגיע לתהליך מיוצגים ע”י עורך שבקיא בייצוג מעסיקים מול משרד העבודה. שכן, אם לא תהיו מיוצגים ולא תדעו את זכויותיהם, משרד העבודה עלול להטיל עליכם קנסות של מאות אלפי ש”ח ויותר.

רועי סבג – משרד עורכי דין, מתמחה בייצוג ובליווי של מעסיקים בביקורות של משרד העבודה ובערעורים על החלטות משרד העבודה.

למשרדנו והצלחות מוכחות מול משרד העבודה תוך ביטול אלפי עיצומים כספיים והתראות מנהליות.

התראה מינהלית

מפקח משרד העבודה רשאי להודיע למעסיק על כוונתו להטיל עליו עיצום כספי, בנסיבות בהן קיים חשד שהמעסיק הפר הוראה שבחוקי העבודה, המפורטת בתוספת השניה לחוק להגברת האכיפה, או במקום זאת, למסור למעסיק התראה מינהלית.

בהתראה המינהלית ניתנת למעסיק אזהרה כי עליו להפסיק הפרה של הוראה שבדיני העבודה, שאם לא כן יוטל עליו עיצום כספי בשל הפרה נמשכת או חוזרת.

התראה מינהלית מאפשרת למעסיק לתקן את ההפרה בלא שיוטל עליו עיצום כספי.

מעסיק שנמסרה לו התראה מינהלית, רשאי לפנות לממונה עיצומים במשרד העבודה בכתב, תוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה המינהלית – מהסיבות הבאות: המעסיק לא ביצע את ההפרה, או שהמעשה שביצע המעסיק אינו מהווה הפרה.

לאחר שהבקשה לביטול ההתראה המנהלית נמסרה ל”ממונה עיצומים”, רשאי הממונה לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה.

בנסיבות בהן מעסיק ממשיך בהפרה אף שקיבל התראה מינהלית, תימסר לו דרישת לתשלום עיצום כספי בשל הפרה נמשכת ואם חזר והפר את אותה הוראה, תוך שנתיים מיום שנמסרה לו ההתראה, תימסר לו הודעה על כוונה לחייבו בתשלום עיצום כספי בשל הפרה חוזרת. 

ביטול עיצום כספי

​ החוק להגברת האכיפה קובע כי עקב הפרת הוראות שבחוקי העבודה המפורטות בתוספת השניה לחוק להגברת אכיפה – ניתן להטיל עיצום כספי על המעסיק, על המנכ”ל של מעסיק שהוא תאגיד ובמקרים מסוימים גם על מזמין שירות.

משרד העבודה רשאי להטיל עיצום כספי על מעסיק שפעל בניגוד להוראות שבחוקי העבודה, רק לאחר ש”הממונה על העיצומים” מסר למעסיק הודעה על כוונתו להטיל את העיצום הכספי.

מעסיק שקיבל הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, רשאי לטעון את טענותיו בדבר הטלת העיצום, תוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה.

בנסיבות בהן המעסיק הגיש את טענותיו בקשר להטלת העיצום באמצעות עו”ד מטעמו – ממונה העיצומים יכול להחליט אם להטיל על המעסיק עיצום כספי וכן אם יש מקום להטיל על המעסיק עיצום בסכום מופחת. במקרה של החלטה על הטלת עיצום כספי, נשלחת למעסיק דרישת תשלום שבה מפורט סכום העיצום והמועד לתשלומו.

בנסיבות בהן המעסיק בחר שלא להגיש טענות בקשר להטלת העיצום – ההודעה על הכוונה להטיל עיצום כספי תחשב, בתום 30 ימים מיום שנמסרה, כדרישת תשלום.

הליכי גבייה של העיצום הכספי

לאחר שמוטלים עיצומים כספיים ע”י משרד הכלכלה, מתחילה המדינה בהליך הגבייה.  הליכי הגבייה של העיצום הכספי מבוצעים על ידי רשות הגבייה והאכיפה, כלומר ע”י הוצאה לפועל.

הטלת עיצום כספי על מנכ”ל החברה

עפ”י החוק, מנכ”ל חייב לפקח ולנקוט באמצעים סבירים למניעת הפרה של הוראות שבחוקי העבודה, המפורטות בתוספת השניה בחוק להגברת האכיפה.

בנסיבות בהן המעסיק הפר הוראות כאמור, ניתן לנקוט כנגד המנכ”ל באכיפה מינהלית, כלומר: להטיל עליו עיצום כספי. זאת לאחר שממונה עיצומים, מסר למנכ”ל התראה לפיה עליו לפקח על נקיטת אמצעים להפסקת הפרה או למניעת הישנותה, תוך פרק זמן שיצוין בהתראה, ולמרות ההתראה לא ננקטו, אצל המעסיק, האמצעים שצויינו בהתראה.

העיצום הכספי שאותו ניתן להטיל על המנכ”ל הוא בשיעור של 50% מסכום העיצום שניתן היה להטיל, עקב אותה הפרה, על מעסיק יחיד המעסיק עובד שלא לצורך עסק, אלא אם כן הוכיח המנכ”ל כי עשה כל שניתן על מנת למלא את חובתו.

הגשת ערר לוועדת הערר לעיצומים כספיים במשרד העבודה

שירות זה מאפשר למעסיקים, שהוטלו עליהם עיצומים כספיים בעקבות הפרה של חוקי עבודה, להגיש בקשה לערר על החלטת הממונה.

למי ניתנת הזכות להגיש ערעור?

מעסיקים או מזמיני שירות יכולים להגיש ערר על החלטת הממונה על עיצומים כספיים שניתנה בעניינם, בנוגע לעיצום כספי או להתראה מינהלית. זאת בהתאם לסעיף 18 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011.

תוך כמה זמן צריך להגיש את הערעור?

יש להגיש את הערעור עם המסמכים המתאמים בתוך 28 יום מיום שנמסרה ההחלטה.

נבהיר כי לוועדת הערר אין סמכות להאריך את המועד להגשת ערר מעבר ל-28 ימים, אלא רק אם הסכים לכך הממונה במקרה בו שוכנע כי הערר לא הוגש במועד מסיבות שלא היו תלויות בעוררים ושמנעו מהם להגישו במועד. הערר הוגש מיד לאחר שהוסרה המניעה.

האם הערעורים באמת יכולים לבטל את העיצום הכספי?

בוודאי שכן. כך לדוגמה, חברת מ.מ. פל שירותים הינה חברה המעסיקה 150 עובדים. משרד העבודה דגם 3 עובדים והחליט להטיל עיצום כספי בשל אי העברת סכומים שנוכו ולא יועדו ו/או הועברו באיחור. לאחר שהוגש ערר, החליטה הוועדה לבטל לחלוטין את העיצום הכספי ולסגור את התיק. זוהי דוגמה אחת מיני רבות.

על החלטת ועדת הערר, ניתן להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה

אם לאחר שוועדת הערר בחנה את התשתית המשפטית והתשתית העובדתית שהונחה בפניה, והגיעה להחלטה כי לא נפל פגם בהחלטת הממונה, אז ניתן להגיש ערעור לביה”ד האזורי לעבודה.

מחפשים עורך דין שילווה אתכם בהליך מול משרד העבודה? 

רועי סבג, משרד עורכי דין לדיני עבודה מתמחה בייצוג מעסיקים ובהליכים מול משרד העבודה

עורך דין רועי סבג מתמחה בייצוג מעסיקים בהליכי ביקורת וערעורים מול משרד העבודה בעניין עיצומים כספיים והתראות מנהליות. ע

משרדנו מייצג חברות ומעסיקים רבים בפריסה ארצית – במסירות רבה ודואג להם במקצועיות ויעילות. זקוקים לייעוץ משפטי ולעורך דין דיני עבודה – אנא צרו עם משרדנו קשר בטלפון  04-625-0000.

כתבות קשורות