מעסיק שמקבל הזמנה לגביית גרסה במשרד עבודה, צריך לדעת כי משרד העבודה יכול לנקוט כנגדו בהמשך בכמה מסלולים.
מסלול ראשון – התראה מנהלית הדורשת את תיקון ההפרה.
מסלול שני – הטלת עיצום כספי מינהלי.
מסלול שלישי – הגשת כתב אישום פלילי בבית הדין לעבודה.
התראה מנהלית
כאשר לממונה יש יסוד סביר להניח כי מעסיק הפר הוראה המנויה בתוספת השנייה לחוק, הוא רשאי להמציא לו התראה מינהלית במקום הודעה על כוונת חיוב בעיצום כספי.
בהתראה זו מפורט המעשה המהווה הפרה והמעסיק נדרש להפסיק את ההפרה ולהימנע מהמשכה.
המעסיק רשאי לפנות לממונה בכתב בתוך 30 ימים בבקשה לבטל את ההתראה – בטענה שלא ביצע את ההפרה או שהמעשה אינו מהווה הפרה.
הטלת עיצום כספי
במקום מתן התראה מינהלית – הממונה מוסמך להטיל עיצום כספי.
עבור הפרת הוראה המנויה בחלק ב’ לתוספת השנייה (כגון פריט 9), גובה העיצום הכספי עומד על 23,510 שקלים חדשים (או 11,750 שקלים חדשים ליחיד המעסיק שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית).
במקרה של הפרה נמשכת, ייווסף לעיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה. העיצום משולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום, ואם לא שולם במועד ייווספו עליו ריבית שקלית ודמי פיגורים.
חוק הגנת השכר מנוהל ומפוקח במסגרת החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע”ב-2011. הממונה מוסמך להטיל עיצום כספי מינהלי על מעסיק המנכה סכומים משכר עובדו בניגוד להוראות סעיף 25. מאחר שהפרה זו מוגדרת כהפרת הוראה המנויה בחלק ב’ לתוספת השנייה של החוק להגברת האכיפה, גובה העיצום הכספי עומד על 20,890 שקלים חדשים לתאגיד/מעסיק.
הליך פלילי והיחס בינו לבין העיצום הכספי
הטלת עיצום כספי אינה גורעת מאחריותו הפלילית של המעסיק בשל ההפרה.
עם זאת, כדי למנוע כפל הליכים, אם מוגש נגד המעסיק כתב אישום פלילי בשל אותה הפרה, הממונה לא ינקוט נגדו הליכי עיצום כספי, ואם המעסיק כבר שילם עיצום כספי – הסכום יוחזר לו בתוספת ריבית שקלית.
יצוין כי איחור בתשלום שכר מינימום מוביל לאמצעי כפייה פליליים, אפילו אם השכר שולם בסופו של דבר.
סעיף 25ב(ב) לחוק הגנת השכר קובע כי מעסיק שניכה סכומים משכרו של עובד בניגוד להוראות סעיף 25, דינו מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין (העומד על קנס מרבי של עד 75,300 ש”ח).
כלומר קנס של 37,650 ₪ לכל הפרה.
ת”פ (אזורי ת”א) 40027-09-20 מדינת ישראל – לנדאו יציקות בע”מ (13.05.2024) – בהחלטה זו הורשעו חברה ושני בעליה (נושאי משרה) בגין הלנת שכר של עובד אחד בחודש פברואר 2019, אשר שולם באיחור של כ-109 ימים (במקום ב-10.3.2019 שולם בפועל ב-27.6.2019). בית הדין גזר על החברה קנס של 25,000 ש”ח בגין הלנת השכר ועל כל אחד משני נושאי המשרה קנס של 12,500 ש”ח בגין הלנת השכר.
בסה”כ בגין אותו חודש נגזר סך של 37,500 ₪.
סיכום
בהמשך ההליך, המעסיק עשוי לקבל התראה מינהלית הדורשת את תיקון ההפרה ללא חיוב כספי, או לעמוד בפני דרישת תשלום לעיצום כספי בגובה 23,510 ש”ח (בשל הפרת הוראה בחלק ב’ לתוספת השנייה). לחלופין, עשוי להתפתח הליך פלילי (החוסם את מסלול העיצום הכספי). לתוצאות הליכים אלה תהיה השפעה ישירה על גובה פיצויי הלנת השכר האזרחיים שבית הדין לעבודה עשוי לפסוק נגד המעסיק.
