האם קרן הפנסיה רשאית לקזז מקצבת אובדן כושר העבודה או קצבת הנכות, את דמי אבטלה ששולמו למקבל הקצבה על ידי המוסד לביטוח לאומי במקביל לקבלת הקצבה (אובדן כושר או נכות).
השופטת הבכירה מיכל לויט, קיבלה בעבר את עמדת קרן הפנסיה לפיה הוראות תקנות קרן הגמלאות, באו למנוע “פיצוי כפול” בגין אותו “הנזק“.
דמי האבטלה המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי וקצבת נכות המשולמת על ידי מבטחים מהותם, נועדו לתכלית זהה להוות תחליף להשתכרות מעבודה שנגדעה. בהתאם להכרעת בית הדין לעבודה, אין הבדל מהותי בין הכנסה מדמי אבטלה ובין הכנסה מהשתכרות בגין ביצוע עבודה ממש.
דמי אבטלה, על פי הפסיקה המושרשת, הינה גמלה מחליפת הכנסה. היא נועדה להוות “רשת ביטחון” ולתן כיסוי כלכלי במצב בו חלה ירידה בהשתכרותו של אדם, בין אם זו נבעה מפיטורים (או התפטרות בתנאים מסוימים), ובין אם כתוצאה ממצב רפואי (ובכפוף למגבלות הרפואיות בהם הוא כשיר לעבודה אחרת המוצעת לו על ידי שירות התעסוקה).
לפיכך, קבע בית הדין לעבודה כי הפרשנות לפיה ניתן יהיה להחריג את תשלומי דמי האבטלה מגדר, מנוגדת להוראות תקנון קרן הפנסיה, לתכליתו ומטרותיו והיא תותיר בידי מקבל הקצבה פיצוי כפול בעד אובדן יכולתו להשתכר, בניגוד לתקנון ותכליתו, ובניגוד לדין הכללי הנוהג במדינה, לפיו לא ניתן פיצוי כפול בעד אותו נזק.
בית הדין לעבודה הסביר בפסיקה נוספת כי הקצבה שמקבל העובד מהקרן היא “קצבת נכות”, כלומר, היא קצבה העומדת בסתירה ל”דמי אבטלה” שנועדו להחזיר את מי שכשיר לעבודה למעגל העבודה. עוד הסביר בית הדין ש”קצבת נכות” ניתנת למקבל הקצבה בהיותו מחוסר עבודה כתוצאה מנכותו, בעוד ש”מובטל” הוא מי ש”מוכן ומסוגל לעבודה”. כלומר, הענקה של “כפל קצבאות”, האחת בגין “אבטלה”, והשנייה בגין “נכות הגורמת לאבטלה”, אינה מתיישבת עם מכלול הזכויות של “הביטחון הסוציאלי”.
לסיכום, קרן הפנסיה רשאית לקזז מקצבת הנכות או קצבת אובדן כושר עבודה, כל סכום שהתקבל מביטוח לאומי כדמי אבטלה.
