הכרת יחסי עובד מעסיק בדיעבד – הלכת כותה

הכרת יחסי עובד מעסיק בדיעבד – הלכת כותה

בית הדין הארצי לעבודה קבע בשנת 2021 את ההלכה הנוגעת להכרה בדיעבד של יחסי עובד מעסיק (הלכת כותה).

כדי לקבוע מהן הזכויות להן זכאי מי שהוכר בדיעבד כעובד שכיר, קבע בית הדין הארצי לעבודה בהלכת כותה, את השלבים שלהלן – אשר בסופם ניתן יהיה לפסוק לזכות התובע פיצוי ממוני ופיצוי לא ממוני.

פיצוי ממוני – פיצוי זה מבוסס על קביעה של הנזק הממוני שנגרם לעובד, בהתבסס על השוואה בין הזכויות הממוניות, שאמורות היו להשתלם לו כשכיר בחברה, לבין התמורה הקבלנית ששולמה לו בפועל.

פיצוי לא ממוני – מדובר בפיצוי אשר ביה”ד יכול לפסוק בנסיבות המתאימות תוך הפעלת שיקול דעת. פיצוי זה מגלם בתוכו את כלל השיקולים שיש להביאם בחשבון, לרבות נסיבות כל מקרה ושיקולי רוחב.

בעת דיון בשאלת ההכרה ביחסי עובד ומעסיק בדיעבד,  יש לפעול עפ”י השלבים כדלקמן:

שלב הראשון (שלב ההכרה)

בשלב הראשון, על העובד להוכיח כי למרות ההסכם עם המעסיק לפיו הוא עובד כעצמאי, חלים עליו המבחנים של יחסי עובד ומעסיק, לרבות בחינה מדוקדקת של הפן השלילי של מבחן ההשתלבות.

במסגרת מכלול השיקולים של המבחן המעורב המעסיק יוכל להוכיח כי נתקיימו נסיבות המצדיקות לקיחה בחשבון את התנהלות העובד בחוסר תום לב, כגון: התעקשותו של העובד להיות עצמאי.

ככל שייקבע כי ‘העובד’ פעל בחוסר תום לב כזה המחזק את משמעות ההסכמה או הרצון שלא לעבוד במתכונת של עובד שכיר, תינתן לכך כבר בשלב זה נפקות ויקבע כי לא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק, ולכן העובד לא יהיה זכאי לזכויות כלשהן.

ככל שחוסר תום הלב ומשמעות ההסכמה או הרצון לא יוכחו, הרי שאז יקבע כי התקיימו יחסי עובד ומעסיק.

רק לאחר שיקבע בית הדין לעבודה כי התקיימו יחסי עבודה, ניתן יהיה להמשיך לשלב הבא – סוגיית חישוב הזכויות.

שלב שני (שלב חישוב הזכויות)

ככל שבית הדין לעבודה יקבע כאמור שמתקיימים יחסי עובד ומעסיק, יבוצע חישוב הזכויות באופן הבא:

חלק ראשון – חישוב ערך השכר השכירי החלופי (להלן: “השכר החלופי”)

על כתפיו של המעסיק להוכיח מהו ערך השכר החלופי שהיה מקבל העובד, אילו היה נקלט בחברה כשכיר. השכר החלופי כולל את ערך הזכויות הסוציאליות הנגזרות משכר חלופי זה, כמקובל באותו מקום עבודה לעובדים במשרות דומות.

חלק שני – קיזוז השכר החלופי מהסכום שקיבל התובע כקבלן

בשלב הבא, מקזזים את השכר החלופי כאמור, מהתמורה הקבלנית שקיבל העובד.

בשלב זה מבוצעת השוואת עלות המעסיק לתמורה הקבלנית.

כדי לבדוק האם נגרם לעובד נזק ממוני –  יש לבדוק את הפער (שיכונה גם ה”דלתא”) בין עלות המעסיק לפי השכר החלופי (ככל שהוכח שכר כאמור), לבין התמורה הקבלנית אשר שולמה לעובד.

הבדיקה תהיה נכונה ליחידת הזמן הרלוונטית (שכר שעתי/יומי/חודשי).

עלות המעסיק שתחושב כוללת את הזכויות הסוציאליות המוקנות בחוקי המגן ובצווי ההרחבה הכלליים; זכויות סוציאליות נוספות המוקנות באותו מקום עבודה (בכלל או ביחס לעובדים מסוגו של העובד התובע); וכן את דמי הביטוח שיש לשלם בגין עובד שכיר למוסד לביטוח לאומי.

במילים אחרות: בשלב זה, יש לערוך קיזוז של השכר החליפי מהתמורה הקבלנית שקיבל העובד, עד לגובה הפער שבין עלות המעסיק לפי השכר החלופי לתמורה הקבלנית ששולמה בפועל.

שלב שלישי – פיצוי לא ממוני

נקודת המוצא היא שיש לפסוק פיצוי שכזה והנטל לשכנע כי אין להטילו מוטל על המעסיק. במקרה שכזה, מוקנה לבית הדין שיקול דעת לפסוק בנסיבות המתאימות פיצוי המגלם בתוכו את כלל השיקולים שיש להביאם בחשבון, לרבות נסיבותיו הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה ושיקולי רוחב.

הפיצוי ייפסק על בסיס מגוון רחב של שיקולים, לרבות שיקולי הרתעה.

רועי סבג, עורך דין דיני עבודה

עורך דין רועי סבג מתמחה בייצוג עובדים ומעסיקים בדיני עבודה. עו”ד סבג מייצג את לקוחותיו בהליכים משפטיים בבית הדין לעבודה בחיפה ובכל רחבי הארץ. משרדנו מייצג את לקוחותיו במסירות רבה ודואג להם במקצועיות ויעילות. זקוקים לייעוץ משפטי ולעורך דין דיני עבודה – אנא צרו קשר עם משרדנו בטלפון  04-625-0000.