סעיף 14 חל רק על חלק מהשכר האם המעסיק חייב להשלים פיצויי פיטורים

כאשר סעיף 14 חל רק על חלק מהשכר, המעסיק אינו פטור אוטומטית מתשלום יתרת פיצויי הפיטורים. צריך לבדוק בנפרד מהו השכר שעליו חל ההסדר, מהו שיעור ההפקדה, באילו תקופות הופקדו הכספים ומהו השכר הקובע במועד סיום העבודה. אם העובד פוטר או סיים את עבודתו בנסיבות המזכות בפיצויים, עשויה לקום חובת השלמה בגין שכר, שיעור או תקופה שלא כוסו במלואם.

הבדיקה אינה מסתכמת בשאלה אם בחוזה מופיעות המילים “סעיף 14”. בפועל יש לבחון את נוסח ההסכם, האישור הכללי או ההסדר הפנסיוני החל, דוחות הקופה ותלושי השכר. מאמר זה מסביר כיצד לנתח מצב של סעיף 14 על חלק מהשכר, מה ההבדל בין הפקדה בשיעור 6% לבין הפקדה בשיעור 8.33%, ומה כדאי לעובד ולמעסיק לעשות לפני גמר החשבון.

מה סעיף 14 משנה בחישוב פיצויי הפיטורים

ברירת המחדל בחוק פיצויי פיטורים היא שעובד הזכאי לפיצויים מקבל סכום המחושב לפי השכר הקובע והוותק. סעיף 14 מאפשר, בתנאים המתאימים, לראות בתשלומי המעסיק לקופה תחליף לפיצויי הפיטורים בגין השכר והתקופה המכוסים. לכן הכספים שהופקדו והוסדרו לפי סעיף 14 אינם רק מקדמה רגילה על חשבון חוב עתידי, אך ההחלפה מוגבלת למה שנכלל בהסדר.

זהו מקור הטעות הנפוצה: עצם קיומה של קופה ובה רכיב פיצויים אינו מוכיח שכל חבות הפיצויים סולקה. יש להבחין בין השכר שהוגדר כשכר מופטר לבין יתר רכיבי השכר, בין התקופות שבהן בוצעו הפקדות לבין תקופות חסרות, ובין שיעור הפקדה מלא לבין שיעור חלקי.

מהו שכר מופטר

שכר מופטר הוא החלק מן השכר שביחס אליו מתקיימים תנאי ההסדר המשחרר את המעסיק מתשלום נוסף. לעיתים זהו מלוא השכר הקובע, ולעיתים רק שכר הבסיס עד תקרה שנקבעה בחוזה או בהסדר. אם העובד קיבל גם עמלות, תוספת אישית קבועה או רכיב אחר שעשוי להיחשב חלק מהשכר הקובע, אך ההפקדות בוצעו רק על שכר הבסיס, ייתכן שהרכיב הנוסף נשאר מחוץ להסדר.

מה המשמעות של הפקדה בשיעור 6% או 8.33%

שיעור של 8.33% משקף בקירוב משכורת שנתית אחת לכל שנת עבודה. כאשר שיעור זה חל כדין על מלוא השכר הקובע ולכל התקופה, הוא עשוי להחליף את מלוא חבות הפיצויים לגבי אותו שכר ותקופה. לעומת זאת, הפקדה של 6% מכסה רק חלק מן החבות השנתית. במקרה של זכאות לפיצויי פיטורים יש לבדוק אם המעסיק חייב להשלים את ההפרש, בדרך כלל ביחס לחלק שלא כוסה ובהתאם להסדר החל.

אין לבצע חישוב לפי אחוז יחיד בלי לבדוק את ההיסטוריה. ייתכן שבשנים מסוימות הופקדו 6%, בשנים אחרות 8.33%, וחודשים אחדים חסרים לחלוטין. גם העלאת שכר במהלך העבודה עשויה ליצור פער אם הקופה עודכנה באיחור או אם ההסדר הוגבל לשכר נמוך יותר.

מתי עלולה לקום חובת השלמה

• חלק מן השכר לא בוטח: ההפקדות חושבו משכר נמוך מהשכר הקובע לפיצויים.
• שיעור ההפקדה היה חלקי: הופקדו 6% במקום שיעור מלא של 8.33%, בלי הסדר אחר שפוטר מהשלמה.
• היו תקופות ללא הפקדות: תחילת עבודה, המתנה לביטוח, טעויות שכר או חודשים שלא דווחו לקופה.
• השכר עלה: ההפרשות לא עודכנו בזמן או שההסכם התייחס לתקרה ישנה.
• תנאי סעיף 14 לא הושלמו: נוסח ההסכמה או מועדה אינם תואמים את ההסדר שעליו מבקש המעסיק להסתמך.

חובת השלמה נבחנת רק אם סיום העבודה מזכה בפיצויי פיטורים לפי החוק, הסכם, צו הרחבה או התחייבות מיטיבה. מנגד, הכספים שכבר הופקדו בקופה עשויים להישאר לזכות העובד גם בנסיבות שבהן אין זכאות רגילה להשלמה, בכפוף לדין ולהסדר הפנסיוני. אין לערבב בין שאלת הבעלות בכספים שהופקדו לבין שאלת החוב הנוסף של המעסיק.

להרחבה על הכספים שנצברו בקופה ניתן לקרוא על למי שייכים הרווחים שנצברו ברכיב הפיצויים, ובמחלוקת על עצם הזכאות אפשר לעיין במדריך על תביעת פיצויי פיטורים.

איך מחשבים את ההשלמה בפועל

הדרך הבטוחה היא לבנות טבלה חודשית. בכל שורה רושמים את השכר הקובע, השכר שממנו הופקדו כספים, שיעור ההפקדה והסכום שנקלט בקופה. לאחר מכן מפרידים בין התקופות והרכיבים המכוסים לפי סעיף 14 לבין אלה שאינם מכוסים. רק אז משווים את התוצאה לחבות הפיצויים לפי הדין והנסיבות.

לדוגמה, עובד השתכר בסיום עבודתו 15,000 ש”ח, אך ההפקדות בוצעו לאורך חלק מהתקופה על 12,000 ש”ח בלבד. אם 3,000 ש”ח הנוספים הם חלק מן השכר הקובע ולא נכללו בהסדר, המעסיק עשוי להיות חייב בפיצויים בגינם לפי הוותק והכללים החלים. אם על 12,000 ש”ח הופקדו 6% בלבד, יש לבדוק גם השלמה לגבי השיעור החסר. זו המחשה בלבד, משום שהחישוב המשפטי תלוי במועד תחילת העבודה, נוסח ההסכם, ההסדר הפנסיוני ורכיבי השכר.

הנוסח העדכני של חוק פיצויי פיטורים במאגר החקיקה של הכנסת הוא נקודת המוצא. במקרים של בקשה להחלה רטרואקטיבית קיימת גם הנחיית משרד העבודה להגשת בקשה מתאימה, אך אישור כזה אינו עניין אוטומטי.

הנחיות מעשיות לעובד

1. בקש דוחות הפקדות מלאים מכל הקופות ולא רק יתרה עדכנית.
2. השווה מדי חודש בין השכר בתלוש, השכר המבוטח והסכום שנקלט בפועל.
3. אתר את הסכם העבודה, נספח סעיף 14 וכל הודעה על שינוי שכר.
4. בדוק אילו רכיבים שולמו בקביעות והאם הם עשויים להיכלל בשכר הקובע.
5. אל תחתום על כתב ויתור או גמר חשבון לפני שבוצע חישוב מסודר.

הנחיות מעשיות למעסיק

• נסח במדויק את השכר שעליו חל ההסדר ואת שיעור ההפקדה.
• עדכן את בסיס ההפרשות מיד עם שינוי בשכר או במבנה התגמול.
• בצע התאמה תקופתית בין דוחות השכר לבין קליטת הכספים בקופה.
• בגמר החשבון הפרד בין שחרור הכספים שנצברו לבין תשלום ההשלמה, אם קיימת.
• שמור אסמכתה להסכמה ולמסירת המסמכים לעובד.

מסמכים שכדאי לשמור

המסמכים המרכזיים הם חוזה העבודה ונספחיו, הודעה לעובד, נספח סעיף 14, תלושי שכר, טופסי הצטרפות לפנסיה, דוחות שנתיים ורבעוניים, קובצי הפקדות, אישורי קליטה, הודעות על העלאות שכר, הסכמי עמלות, טופס 161, מכתב שחרור כספים ותחשיב גמר החשבון. רצוי לשמור גם התכתבויות על תיקון טעויות או הפקדות חסרות.

טעויות נפוצות

• להניח שכל הפקדה לרכיב הפיצויים היא בהכרח סעיף 14 מלא.
• להסתכל רק על היתרה בקופה ולא על השכר והשיעור בכל חודש.
• להתעלם מעמלות או תוספות קבועות שעשויות להיות חלק מהשכר הקובע.
• לחשב השלמה על מלוא השכר בלי לנכות את החלק שכוסה כדין.
• להסתמך על נוסח כללי בחוזה בלי לבדוק אם תנאי ההסדר התקיימו בפועל.

בשורה התחתונה

סעיף 14 אינו מתג של כן או לא. אפשר שהוא יחול על חלק מהשכר, על חלק מתקופת העבודה או בשיעור שאינו מכסה את מלוא פיצויי הפיטורים. לכן לפני תשלום או דרישה להשלמה יש למפות את השכר, התקופות, השיעורים והמסמכים. בדיקה חודשית מדויקת מונעת גם תשלום חסר לעובד וגם דרישה כפולה מהמעסיק.

שאלות ותשובות על סעיף 14 על חלק מהשכר

רועי סבג, עורך דין דיני עבודה בחיפה

עו”ד רועי סבג הוא עורך דין דיני עבודה בחיפה בעל ניסיון בבדיקת הסדרי סעיף 14, חישובי השלמת פיצויי פיטורים ומחלוקות על השכר הקובע. המשרד מייצג עובדים המבקשים לממש זכויות חסרות ומעסיקים המבקשים לבצע גמר חשבון מדויק, תוך ניתוח חוזים, תלושים ודוחות קופות. לתיאום בדיקה משפטית: 04-625-0000.