סע”ש (אזורי ת”א) 39827-10-13 אירנה גורבצ’וב נ’ נאות גיל רם (פורסם בנבו, 26.07.2017) – פסק דין על הערות סקסיסטיות
התובעת עבדה בבית חולים סיעודי גריאטרי כאחות ראשית.
טענות התובעת
העובדת טענה כי היא פוטרה ממניעים פסולים. לטענתה, פיטוריה נבעו מאי שיתוף פעולה מצידה עם הטרדות והצעות מיניות מצד הנתבע, שכללו בין היתר, רכיסת רוכסנו בסמוך אליה עם יציאתו מהשירותים; אחיזה במותניה תוך הצצה באופן מופגן לחזה; השמעת בדיחות סקסיסטיות בנוכחותה; התבטאויות באשר למידת מיניותה; ניהול שתי שיחות אישיות עמה בהן הציע לה לצאת לבלות מאחר ואשתו בחו”ל והעיר הערות באשר לבחירת הגברים על ידה, והבעת התעניינות בחייה האישיים, לרבות בעניין יחסיה עם קוסטה, תוך חקירת אחרים לצורך זה. לטענתה, היא אמרה לנתבע פעמים לא מעטות כי התנהגותו אינה ראויה אולם הנתבע המשיך במעשיו ובאמירותיו. משכך, לטענתה, היא פוטרה ממניעים פסולים.
טענות הנתבעת/החברה:
נטען כי “המטריד” לא היה עובד של הנתבעת אלא רק מסייע לה בענייני רכש ולוגיסטיקה, כבנו של כלפו רומנו וכשותף זוטר בנתבעת, כי הוא לא היה ממונה על התובעת ואף לא היתה לו כל השפעה על יחסי העבודה או סיומם.
בנוסף, התנהגותו לא חרגה מהמקובל, הוא לא הציע לתובעת הצעות בעלות אופי מיני, לא הטריד אותה ולא פנה אליה בהצעות חוזרות ונשנות, וממילא לא פורט מה הקשר של האירועים הנטענים לניתוק יחסי העבודה.
לטענת הנתבעת, כמפורט לעיל, היו די עילות ענייניות לפיטורי התובעת ולא עמד כל שיקול פסול בבסיס ההחלטה לסיים העסקתה ועל כן, התובעת אינה זכאית לכל פיצוי בגין פיטורים שלא כדין.
הכרעה
הוכח כי הנתבע סיפר בדיחות בוטות, רכס את רוכסנו בסמוך אליה באופן שהפריע לה וניהל עמה שיחות שלא במקומן בעניין יחסיה האישיים. התובעת העירה לנתבע על התבטאויותיו ורכיסת רוכסנו בסמוך אליה. בהתנהגות הנתבע משום יצירת אוירה עוינת ומטרידה בנתבעת, כך שיש לראות בכך בגדר “הטרדה מינית” על פי החוק, המזכה את התובעת בפיצוי בגינה.
הגם שהנתבע לא היה עובד הנתבעת ולא נכח בה על בסיס יומיומי, הרי שבשים לב להשפעתה של התנהגות זו על מקום העבודה וכן אי העמידה של הנתבעת בדרישות החוק והימנעותה מלנקוט בצעדים הנדרשים על מנת להפסיק את אופן התנהלותו והתבטאויותיו של הנתבע, יש לפסוק לתובעת פיצוי ללא הוכחת נזק בגין התנהלותו המטרידה של הנתבע, מכוח סעיף 6 לחוק למניעת הטרדה מינית בסך של 15,000 ₪, הנתבעת תישא, ביחד ולחוד עם הנתבע, בתשלום הפיצוי האמור. עם זאת, התובעת לא הוכיחה כל קשר בין התנהלות הנתבע לבין פיטוריה, ולא נמצא כי שיקולים פסולים כלשהם עמדו בבסיס ההחלטה לפטרה.
