עובד נעדר בשל מחלת הורה כמה ימים מגיעים ואילו מסמכים צריך

עובד רשאי, בתנאים הקבועים בחוק, לזקוף עד שישה ימי היעדרות בשנה על חשבון ימי המחלה שצבר כדי לטפל בהורה חולה. הזכות אינה ניתנת בכל מקרה שבו הורה זקוק לעזרה. נדרש שמחלת ההורה הפכה אותו לתלוי לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום יום, ושאינו שוהה במוסד סיעודי. העובד צריך למסור למעסיק הצהרה ואישור רפואי מתאימים. לכן, לפני שמודיעים על היעדרות בשל מחלת הורה, חשוב לבדוק את התנאים, את יתרת המחלה ואת המסמכים.

מהי היעדרות בשל מחלת הורה

חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה) מאפשר לעובד להשתמש בחלק מימי המחלה האישיים שצבר לצורך טיפול בהורה שלו או בהורה של בן או בת זוגו. אין מדובר במכסה נוספת שמתווספת אוטומטית ליתרת המחלה. הימים נגרעים מהמכסה הצבורה של העובד, ולכן עובד שאין לזכותו ימי מחלה מספיקים עלול להיות זכאי להיעדרות אך לא לתשלום מלא, בהתאם לדין ולהסדר החל במקום העבודה.

הזכות הבסיסית היא עד שישה ימים בשנה, ללא תנאי גיל להורה. מגבלת גיל 65 שהופיעה בעבר בחוק בוטלה בשנת 2014, כפי שדווח גם ב-ynet עם אישור התיקון. גם המידע הרשמי על תנאי ההעסקה במשטרת ישראל מתאר זכאות של עד שישה ימים כאשר ההורה תלוי לחלוטין בעזרת הזולת ואינו במוסד סיעודי, ללא תנאי גיל. התנאי המרכזי הוא התלות התפקודית המלאה בעזרת הזולת. אם חל במקום העבודה הסכם קיבוצי, חוזה אישי, נוהל או הסדר מיטיב, ייתכן שהעובד זכאי למכסה רחבה יותר או לתשלום טוב יותר.

אילו פעולות יום יום נבדקות

המבחן אינו מסתפק בכותרת של המחלה או באבחנה רפואית כללית. נבדקת התלות המעשית של ההורה בעזרת אדם אחר בפעולות בסיסיות כגון לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה וניידות עצמאית בבית. הורה עשוי לסבול ממחלה משמעותית, אך אם הוא עדיין עצמאי בפעולות אלה, לא בהכרח מתקיים התנאי המזכה. מנגד, אין צורך להוכיח אשפוז, אלא תלות תפקודית מלאה כפי שמוגדרת בדין.

כמה ימים מגיעים ואיך מחשבים את התשלום

המכסה החוקית היא עד שישה ימי היעדרות בכל שנת עבודה, מתוך ימי המחלה הצבורים. יום חלקי עשוי להיחשב באופן יחסי ולא בהכרח כיום מלא. כאשר העובד נדרש, לדוגמה, ללוות את ההורה לבדיקה במשך חלק משעות העבודה, כדאי לתעד במדויק את שעות ההיעדרות ואת סיבתן במקום להסתפק ברישום עמום של יום מחלה שלם.

התשלום בעד הימים נגזר בדרך כלל מכללי דמי המחלה הרגילים ומההסדר החל על העובד. בחוק הכללי, היום הראשון למחלה אינו מזכה בתשלום, הימים השני והשלישי מזכים בתשלום חלקי, ומהיום הרביעי משולם שיעור מלא, אלא אם קיים הסדר מיטיב. בהיעדרויות לא רצופות או בחלקי ימים עשויה להתעורר מחלוקת בשאלת רצף הספירה. לכן מומלץ לחשב את הזכאות לפי התאריכים בפועל, תלושי השכר, יתרת המחלה והסכם העבודה, ולא להניח שכל ששת הימים משולמים אוטומטית בשכר מלא.

תנאים שחשוב לבדוק לפני ההיעדרות

• ההורה הוא הורה של העובד או הורה של בן או בת זוגו.
• מחלת ההורה גרמה לתלות מלאה בעזרת הזולת בפעולות יום יום.
• ההורה אינו שוהה במוסד סיעודי.
• לעובד יש יתרת ימי מחלה שניתן לזקוף אליה את ההיעדרות.
• בן או בת הזוג עובדים ולא ניצלו באותו זמן את אותה זכות ביחס לאותו הורה.
• אח או אחות של העובד לא ניצלו את הזכות לאותו עניין ובאותה תקופה.
• נמסרו למעסיק הצהרה חתומה ואישור רפואי העומדים בדרישות.

במקרה של הורה שתרם איבר, הדין כולל הסדר נפרד של עד שבעה ימים בשנה, שאותם ניתן לזקוף, לפי בחירת העובד, על חשבון ימי המחלה או ימי החופשה. מאחר שמדובר בהסדר מיוחד, רצוי לציין במפורש בבקשה שההיעדרות קשורה לתרומת איבר ולצרף מסמכים תומכים.

אילו מסמכים צריך למסור ולשמור

העובד צריך למסור הצהרה בדבר ההיעדרות ואישור רפואי שמבהיר כי המחלה גרמה להורה להיות תלוי לחלוטין בעזרת הזולת. אישור קצר שמציין רק את שם המחלה עלול לא להספיק, משום שהוא אינו מתייחס למבחן התפקודי. עד למסירת המסמכים, המעסיק רשאי שלא לסווג את ההיעדרות כהיעדרות מזכה לפי החוק.

מסמכים שכדאי לעובד לשמור

• האישור הרפואי המקורי וכל גרסה מעודכנת שלו.
• ההצהרה שנמסרה למעסיק ואישור המסירה.
• התכתבות בדוא”ל או בוואטסאפ על מועד ההיעדרות.
• דוח נוכחות שמציג ימים ושעות שנוכו.
• תלושי שכר ויתרת ימי המחלה לפני ההיעדרות ואחריה.
• מסמכים על אשפוז, בדיקה או טיפול, ככל שהם רלוונטיים ומבלי למסור מידע רפואי מעבר לנדרש.

מעסיק צריך לשמור את הבקשה ואת מסמכי הבדיקה באופן מאובטח ומצומצם. מידע רפואי הוא מידע רגיש. יש להגביל את הגישה אליו לגורמים הזקוקים לו לצורך ניהול ההיעדרות והשכר, ולא להפיץ אותו למנהלים או לעובדים שאינם מעורבים בטיפול בבקשה.

מה נכון לעובד לעשות

1. להודיע למעסיק מוקדם ככל שניתן על הצורך בהיעדרות ועל משכה המשוער.
2. לבדוק את יתרת ימי המחלה בתלוש ולאסוף אישור המתייחס לתלות התפקודית.
3. למלא הצהרה מדויקת, לרבות התייחסות לבן הזוג ולאחים אם הטופס דורש זאת.
4. לבקש רישום של חלקי ימים כאשר נעדרים רק ממספר שעות.
5. לבדוק לאחר קבלת התלוש כיצד נרשמו ההיעדרות, הניכוי והתשלום.
6. אם הבקשה נדחתה, לבקש הסבר כתוב ולהשיב במסמכים לפני שנוצר חוב שכר או הליך משמעתי.

אם המחלוקת על ההיעדרות מובילה לזימון לשימוע, יש להבחין בין מחלת העובד עצמו לבין מחלת ההורה. ההגנה המיוחדת מפני פיטורים בתקופת מחלה אינה חלה בהכרח באותה דרך, אך על המעסיק לפעול בתום לב, לשקול את המסמכים ולא לקבל החלטה עונשית רק משום שהעובד מימש זכות חוקית. ניתן לקרוא גם על שימוע ופיטורים בזמן מחלה ועל הכללים לעריכת שימוע לפני פיטורים.

מה נכון למעסיק לעשות

מעסיק אינו צריך לאשר כל בקשה באופן אוטומטי, אך גם לא נכון לדחות בקשה רק מפני שהאישור הרפואי אינו מנוסח בדיוק כפי שהארגון רגיל. כאשר חסר נתון, יש להסביר לעובד מה נדרש ולאפשר השלמה סבירה. מומלץ להשתמש בטופס קבוע, לבדוק יתרה ורצף תשלום, לתעד חלקי ימים וליישם את אותם כללים כלפי עובדים במצבים דומים.

שינוי מדיניות או דרישה חדשה לגבי אופן הדיווח צריכים להימסר בצורה ברורה. אפשר להיעזר במדריך על הודעה לעובד על תנאי העסקה כדי להבין את חשיבות התיעוד כאשר משנים נוהל מהותי. אם קיים הסכם קיבוצי או נוהל מיטיב, אין להסתפק ברף המינימום שבחוק.

טעויות נפוצות של עובדים ומעסיקים

• הנחה שכל מחלה של הורה מזכה: החוק דורש תלות תפקודית מלאה ולא רק אבחנה רפואית.
• מסירת אישור כללי בלבד: מסמך שאינו מתייחס לתלות בעזרת הזולת עשוי לעכב את ההכרה.
• התעלמות מיתרת המחלה: הזכות היא על חשבון היתרה הצבורה, ולא קופה נפרדת.
• כפל ניצול בין בני משפחה: אין לנצל את אותה זכות לאותו עניין ובאותה תקופה על ידי מספר בני משפחה.
• ניכוי יום מלא בגין שעות בודדות: חלקי ימים צריכים להירשם ולחושב באופן יחסי לפי הדין והנהלים.
• חשיפת מידע רפואי: אין להפיץ את האישור מעבר למי שצריך לטפל בבקשה.
• תגובה משמעתית מיידית: לפני שמייחסים לעובד היעדרות בלתי מוצדקת יש לאפשר לו להשלים מסמכים ולהשמיע טענות.

בשורה התחתונה

היעדרות בשל מחלת הורה היא זכות ממוקדת ולא יום מחלה משפחתי כללי. בדרך כלל ניתן לנצל עד שישה ימים בשנה מתוך היתרה הצבורה, ללא תנאי גיל, כאשר ההורה תלוי לחלוטין בעזרת הזולת ואינו במוסד סיעודי. הצלחת הבקשה תלויה באישור רפואי מתאים, הצהרה מדויקת, תיאום בין בני המשפחה ורישום נכון של הימים והשעות. לעובד כדאי להודיע ולתעד, ולמעסיק כדאי לבדוק באופן ענייני, עקבי ומכבד.

שאלות ותשובות על היעדרות בשל מחלת הורה

רועי סבג, עורך דין דיני עבודה בחיפה

עו”ד רועי סבג מייעץ ומייצג עובדים ומעסיקים במחלוקות הנוגעות להיעדרות בשל מחלת הורה, תשלום דמי מחלה, מסמכים רפואיים, ניכויים בתלוש והליכים משמעתיים הנובעים מהיעדרות. היכרות מעמיקה עם דיני המחלה ועם חובת תום הלב מאפשרת לבחון את המקרה התפקודי והראייתי, להסדיר את ההתנהלות בזמן אמת ולצמצם מחלוקת לפני שהיא מסלימה. לקבלת ייעוץ מעורך דין דיני עבודה בחיפה ניתן לפנות למשרד בטלפון 04-625-0000.