“עו”ד רועי סבג – פרקליט המעסיקים” (עיתון כלבו)

גל החל”תים והפיטורים ששטף את המשק בעקבות משבר הקורונה בשורה של חברות מסחריות, מפעלי תעשייה ושירותי מסחר הפכו את עו”ד רועי סבג, בוגר הפקולטה למשפטים של אוני’ חיפה, לדמות מבוקשת מתמיד בקרב מעסיקים באזור חיפה והצפון. 

משרדו של עורך דין רועי סבג בחיפה עוסק בדיני עבודה ומתמחה בייצוג מעסיקים. טרם פתיחת משרדו עבד עו”ד סבג במשרד פינברג ושות’ (תל-אביב), המשרד המוביל בישראל בתחום משפט העבודה. שם התמחה בייצוג מעסיקים בבתי הדין לעבודה ובתיקי ליטיגציה מורכבים, כולל סכסוכים קיבוציים. במסגרת תפקידו העניק עו”ד סבג ייעוץ משפטי למעסיקים הבולטים והגדולים במשק, ביניהם בנקים, חברות כרטיסי אשראי, תקשורת וסלולר, חברות פארם, מפעלי תעשייה ועוד.

בכתבה שפורסמה לאחרונה באתר ובעיתון כלבו, הוצגו בפני עו”ד רועי סבג השאלות החשובות בכלל בנושא עובד-מעסיק ולתקופה מורכבת זו של משבר הקורונה בפרט:

לכתבה המלאה האתר כלבו לחצו כאן  – עורך דין דיני עבודה בחיפה

ראו גם עו”ד דיני עבודה בחיפה

מקורות משפט העבודה בישראל

מקורות משפט העבודה בישראל מורכבים מארבעה יסודות עיקריים:

יסוד ראשון: חוקי מגן שמעגנים סטנדרטים של תנאים מינימלים.

יסוד שני: הסכם קיבוצי (הסכם קיבוצי כללי; הסכם קיבוצי מיוחד) שהוא בעל מעמד קוגנטי.

יסוד שלישי: צו הרחבה.

יסוד רביעי: חוזה האישי.

במשפט העבודה קיימת חלוקה והיררכיה של נורמות היסוד המסדירות את זכויות העובדים ומקורות משפט העבודה בישראל – להלן “פירמידת הנורמות”.

בהיררכיית הנורמות כל מקור נורמטיבי כפוף למקורות הנורמטיביים שמתחתיו ואינו יכול לגרוע מהם, אך כן יכול לקבוע זכויות עודפות לעובדים מכוחו (מבסיס הפירמידה עד לראש הפירמידה). 

כך לדוגמה, לחוקי המגן במשפט הישראלי (הבסיס הרחב) יש מעמד על כלפי מקורות משפט אחרים שמעליו בפירמידה (הסכם קיבוצי, צו הרחבה וחוזה אישי). מקורות המשפט האחרים אינם יכולים לגרוע מהוראות חקיקת העבודה (חוקי המגן), אלא להוסיף עליהן.

בדומה לכך, לצו ההרחבה יש מעמד על כלפי הסכמים קיבוציים וחוזה עבודה אישי ואין מקורות אלו יכולים לגרוע מהוראות צו ההרחבה, אלא להוסיף עליהן.

כלומר, המחוקק קובע אך ורק “נורמות מינימום”/”תנאים מינימליים” של תנאי עבודה וזכויות של עובדים, וזאת כדי לעודד את הצדדים ליחסי העבודה לקבוע בעצמם תנאי עבודה נוספים ועודפים לטובת העובדים. 

הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים (ארגון עובדים ומעסיקים) רשאים לקבוע ביניהם תנאי עבודה נוספים, אך זאת בתנאי שאין פגיעה בנורמות המינימום כאמור לעיל.

כך נקבע בעניין הנהלת תעשית אסבסט צמנט נהריה[1]:

“נוסיף לאמור את הכלל שביסוד משפט העבודה בישראל והוא, שאין המחוקק קובע תנאי עבודה כנורמה שאין לסטות ממנה – לא לשפר ולא להרע, אלא שקובע הוא תנאי מינימום, עת הנורמה עצמה במידה והיא עולה על המינימום נקבעת בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה אינדיבידואלי.”

אם כן, המחוקק הישראלי קבע נורמות בסיסיות של דיני עבודה, אשר לא ניתן להתנות או לוותר עליהן וזאת כדי לְקַבֵּעַ תנאי עבודה מינימליים.

[1] תב”ע (עבודה ארצי) 4-10/לח הנהלת תעשית אסבסט צמנט נהריה נ’ כלל עובדי תעשית אסבסט צמנט בע”מ, י(1) 007 (1978).      

מקורות משפט העבודה בישראל

החקלאים דורשים: עובדים זרים לא יזכו ליום שבתון בבחירות

האבסורד: החקלאים נאלצים לשלם שכר כפול או לתת יום חופש ביום הבחירות לעובדים הזרים. ההכרעה – בידיו של שר העבודה אקוניס.
תיאטרון האבסורד.
התאחדות חקלאי ישראל פנתה השבוע לשר העבודה והרווחה אופיר אקוניס: “אפשר לחקלאים להעסיק את העובדים הזרים ביום הבחירות בתנאים הרגילים ולא בתנאים של מי שהוא בעל זכות הצבעה. אין הגיון לאפשר יום חופש ותשלום כפול למי שאין לו זכות הצבעה”.