המחלוקת בדבר גיוס עובדים מחליפים בזמן שביתה נוגע בליבו של פתרון הסכסוך הקיבוצי, שכן דילמת העובדים החלופיים עוסקת בשאלה באיזו מידה רשאי כל צד להשתמש בארסנל הנשק שברשותו כדי להטיל עלויות על הצד השני בסכסוך.
ארגוני העובדים רואים את האיסור בהחלפת העובדים כאמצעי חיוני לשמירה על נשקם העיקרי, זכות השביתה. המעסיקים מתעקשים באותה מידה כי יש להם את הזכות הבסיסית לשמור על הקניין שלהם.
הדין הישראלי אוסר על השימוש בעובדים חלופיים בעת שביתה, ולכן הארסנל של המעסיק הלך והצטמצם, אך עדיין נושא העובדים החלופיים נשאר נושא בוער ושנוי במחלוקת. גם ארגון העבודה הבינלאומי אוסר שימוש בממלאי מקום קבועים.
ישנם מחקרים אמפיריים מכל העולם אשר ניסו להוכיח כי האיסורים על שימוש בממלאי מקום – (בשונה מהמצופה) דווקא עודדו את מספר השביתות והעלו את משך השביתות. כלומר חקיקה אשר אסרה שימוש בעובדים חלופיים היא זו שפוגעת בכוח המיקוח של ארגוני העובדים. מנגד ישנם מחקרים אמריקאים וקנדים שדחו טענות אלו. לטענתם שכירת ממלאי מקום מקטינה את הפסדי התפוקה של החברה עקב שביתת העובדים, דבר שגורם להמעטת ערך השביתה ולבסוף לשביתות ארוכות יותר.
