אחת התופעות הרווחות במקומות עבודה היא חשיפת עובדים לעישון פסיבי בסביבת העבודה. חשיפה זו עשויה לגרום לנזקים בריאותיים ולעוגמת נפש, ובמקרים מסוימים גם להוביל לתביעות משפטיות. במאמר זה נעמיק בהיבטים המשפטיים הנוגעים למניעת עישון במקומות עבודה, תוך התמקדות בחובות המעסיק ובהשלכות של אי עמידה בדרישות החוק והחשיבות בהתייעצות עם עורך דין דיני עבודה.
חוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון
החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, תשמ”ג-1983, מהווה את המסגרת המשפטית המרכזית למניעת עישון במקומות עבודה. החוק קובע מספר חובות ברורות על מעסיקים, וביניהן:
- איסור עישון במקום ציבורי: סעיף 1(א) לחוק קובע כי אסור לאדם לעשן במקום ציבורי. מקום עבודה מוגדר כחלק מהמקומות הציבוריים, אלא אם מדובר בחדר עישון שהוקצה לכך על פי התקנות.
- הקצאת חדר עישון: סעיף 15 לתוספת לחוק קובע כי חדר עישון במקומות עבודה חייב לעמוד בקריטריונים הבאים:
- חדר נפרד לחלוטין.
- חדר שאינו משמש לעבודה.
- חדר עם סידורי אוורור תקינים.
- חדר שבו לא שוהים אנשים שאינם מעשנים.
מקרה לדוגמה: חדר הנהגים במקום העבודה
במקרה שנידון לאחרונה בבית הדין לעבודה, טען התובע כי נאלץ לעבוד בחדר שבו התבצע עישון, וזאת בניגוד לדרישות החוק. בחינה של העובדות העלתה מספר ממצאים:
- חדר הנהגים אינו עומד בדרישות החוק:
- החדר לא היה נפרד לחלוטין ושימש כמשרדו של מנהל הנהגים.
- עובדים וצוות הנהגים השתמשו בחדר לצורכי עבודה וקיום ישיבות.
- התובע, שאינו מעשן, נכח בחדר וסבל מהמטרד שנגרם מעישון במקום.
- אי אכיפת הוראות החוק:
- לא הוצבו שלטים המורים על איסור עישון.
- הנתבעת הציבה מאפרות בחדר, פעולה המנוגדת לסעיף 2(ב) לחוק.
- המנהל הישיר של התובע עצמו עישן באופן תדיר בחדר.
חובת הפיקוח והאחריות של המעסיק
סעיף 2א(א) לחוק מחייב את המעסיק לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי החוק. במקרה זה, בית הדין קבע כי המעסיק לא עמד בחובתו, ואף הוכח כי התרבות הארגונית במקום העבודה עודדה עישון, בניגוד למטרות החוק.
נזקי חשיפה לעישון פסיבי
בתי הדין לעבודה הכירו בכך שעישון פסיבי עלול לגרום לנזק בריאותי ולעוגמת נפש לעובדים הנחשפים אליו. בפסקי דין שונים נקבע כי אין חובה להוכיח נזק רפואי ספציפי, שכן עצם החשיפה לעישון יוצרת הסתברות מצטברת לנזק.
במקרה זה, התובע טען לנזקים בריאותיים, עוגמת נפש ונזק לכבודו, וכן התייחס להתנהלותו של המנהל הישיר שגרמה לעימותים ונידוי במקום העבודה.
פיצויים בגין הפרות החוק
התובע דרש פיצוי על הנזקים שנגרמו לו, ובית הדין נדרש לבחון את הדרישות בהתאם להפרות החוק:
- נזק בריאותי:
- התובע הוכיח כי נחשף לעישון פסיבי באופן תדיר לאורך תקופת עבודתו, וכי חשיפה זו השפיעה על בריאותו.
- בפסקי דין קודמים (רע”א 9615/05 שמש נ’ פוקצ’יטה בע”מ) נקבע כי לא נדרשת הוכחה רפואית ספציפית לנזק כתוצאה מחשיפה לעישון פסיבי, אלא די במסתברות המצטברת של הנזק.
- בית הדין לעבודה בפסק הדין סע”ש (אזורי נצ’) 70406-11-20 רחלי ברששת נ’ יוסף סגלוביץ בע”מ קבע כי חשיפה לעישון פסיבי במקום העבודה יוצרת עילת תביעה לנזק.
- עוגמת נפש:
- חשיפה לעישון כפוי גורמת לאי-נוחות ולעוגמת נפש משמעותית.
- התובע העיד על תחושת נידוי ואווירה עכורה שנוצרה במקום העבודה כתוצאה מתלונותיו על העישון.
- פיצויים מוגברים:
- בית הדין פסק לתובע פיצויים ברף הגבוה בשל חומרת ההפרות, אי הטיפול בתלונותיו והתרבות הארגונית שנוצרה במקום העבודה.
- פיצויים אלו נועדו גם להרתיע מעסיקים אחרים מהפרת הוראות החוק.
סיכום והמלצות למעסיקים
חשוב כי מעסיקים יבינו את אחריותם למניעת עישון במקום העבודה. עליהם:
- להקצות חדרי עישון בהתאם לדרישות החוק.
- להציב שלטים המורים על איסור עישון.
- לפקח באופן שוטף ולוודא שהעובדים אינם מעשנים במקומות שאינם מיועדים לכך.
אי עמידה בדרישות החוק עלולה להוביל לתביעות משפטיות, פגיעה במוניטין העסקי, ותשלום פיצויים גבוהים. מעסיק שמבקש להבטיח סביבת עבודה בטוחה, נקייה מעישון ומפגעים בריאותיים, נדרש לפעול בצורה אקטיבית ובהתאם לחוק.
צרו קשר עם עורך דין לדיני עבודה
רועי סבג, עורך דין דיני עבודה בחיפה, מתמחה בייצוג עובדים ומעסיקים בהליכים משפטיים בבתי הדין לעבודה. משרדנו מייצג את לקוחותיו בפריסה ארצית, במסירות רבה ודואג להם במקצועיות וביעילות. זקוקים לייעוץ משפטי ולעורך דין לדיני עבודה? צרו קשר בטלפון: 04-625-0000.