הקמת עמותה בחיפה

עורך דין דיני עמותות בחיפה וזכויות עובדי עמותות

בהתאם לחוק העמותות ניתן להקים עמותה על ידי 2 מייסדים. יחד עם זאת, על מנת שעמותה תוכר כמוסד ציבורי על כל המשתמע מכך, על העמותה לכלול 7 חברים/מייסדים לפחות.

היתרון הבולט של מוסד ציבורי הוא יכולתו לקבל תרומות על פי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה וקבלת אישור ניהול תקין מרשם העמותות. סעיף 46 לפקודת מס מקנה לתורם הטבה בצורת זיכוי ממס. נוכח זאת, תורמים נוטים לתרום לעמותות בעלות אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

כדי להיות מוגדרים “כמוסד ציבורי“, על עורך דין המתמחה בפתיחת עמותות לבצע 2 תיקונים עיקריים בתקנון המצוי של העמותה: איסור על חלוקת רווחים והעברת נכסי העמותה בעת פירוקה למוסד ציבורי אחר בעל מטרות דומות. אם העמותה לא תתייחס לכך בעת הקמתה, התקנון יידרש לתיקון בהמשך דרכה של העמותה.

הזמן לרישום עמותה (על ידי רשם עמותות) אשר במסגרת הקמתה אומץ התקנון המצוי הוא 10 ימים. אם במסגרת הקמתה הוכן תקנון מיוחד, הזמן לרישום העמותה הוא 21 ימים.

בעת רישום העמותה, על עורך הדין המבצע את הרישום לציין, בין היתר, מהם שלוש השמות האפשריים של העמותה בסדר יורד, כתובת העמותה, תקנון לעמותה – מיוחד או מצוי, מטרות העמותה, שמות ופרטי המייסדים והצהרה של המייסדים שאין להם עבר פלילי.

עורך דין רועי סבג, מתמחה בהקמת עמותות ובליווי העמותה לאורך כל דרכה, הן בהיבטים של העסקת עובדים והן בהיבטים הנוגעים לחוק העמותות.

זכויות עובדים – עמותות

כמו כל מעסיק אחר, עמותות המעסיקות עובדים כפופות לדיני העבודה בישראל.

האם עובד בעמותה יכול לתבוע אישית את חברי הוועד?

כלל הוא, כי לא ניתן להגיש תביעה כנגד מנהל או בעלים של תאגיד שעילתה ביחסים שבין עובד לתאגיד, וכי יש לתת תוקף לקיומו המשפטי העצמאי הנפרד של התאגיד.

בסעיף 8 לחוק העמותות נקבע כך:

“מהיום שצוין בתעודת הרישום כיום הרישום תהיה העמותה תאגיד, כשר לכל זכות, חובה ופעולה משפטית”.

 בהתאם לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת בעמותות, קבע בג”ץ[1] כך:

“חובה של העמותה כשלעצמו הוא חובה שלה ולא של חבריה.”

 בית הדין האזורי לעבודה דן בעבר בפרשת ער”ן[2] בבקשה של שיו”ר ועד בעמותה לסילוקו מתביעה שהגישה עובדת (שפוטרה) – נגדו ונגד העמותה בה שימש כיו”ר.

התובעת טענה בתגובתה כי הוועד המנהל של העמותה נשלט ע”י יו”ר הוועד, אשר הוביל את המהלכים כנגדה בחוסר תום לב, עד שהביא לפיטוריה. התובעת הוסיפה בתגובתה כי אין הצדקה לסילוק התביעה על הסף בטרם בירור לגופה את טענותיה באשר למעורבות יו”ר הוועד.

בית הדין האזורי דחה את כל טענות התובעת וקבע כי אף שככלל ניתן הסעד של סילוק על הסף במשורה, יש להיענות לבקשת יו”ר הוועד ולדחות את התביעה כנגדו.

 התובעת ערערה על החלטה זו לבית הדין הארצי לעבודה[3], אשר קבע כך:

“התנאים להרמת מסך נבחנים על פי מבחן השימוש לרעה במסך ההתאגדות, כגון שרשרת של הקמת חברות רבות ופירוקן, העברת רכוש וכספים מחברה אחת לבעלי עניין שניהלו במקביל חברות אחרות, וכדו’ (עע (ארצי) 1435/04 י.ס. תעשיות בע”מ – מוחמד חטיב, פסקה 7, 23.5.2006).

 עובדת היותו של אדם רוח חיה בחברה אינה מצדיקה, כשלעצמה, הרמת מסך כלפיו (בש”א (ארצי) 226/08 אס ג’י די הנדסה בע”מ – ירונה מרנין, פסקה 38, 22.3.2009).

עיקרים אלה נכונים גם, בהתאמות, בכל הנוגע להרמת מסך בעמותות, שאף שלא הוסדרה בדין עיקריה דומים לאלה שבחוק החברות (ע”א 4531/91 דרויש נאסר ואח’ נ’ רשמת העמותות, 25.8.1994; ד”מ (ת”א) 7842/03 ויזר איתי – עמותה להפצה ולימוד רפואה טבעית, פסקאות 9-10, 3.10.2006).

ככלל, יש ליתן עדיפות לעקרון האישיות הנפרדת, למעט במקרים המנויים לעיל. ואילו ענייננו אינו בא בגדר המקרים המצדיקים הרמת מסך ההתאגדות של העמותה.

ודוקו: גם אם יש מקום לטעון בדבר התנהלותו של המשיב 2 במסגרת טענות במשפט העבודה על זכויותיה של המבקשת, אין טענות אלה מצדיקות או מחייבות הרמת מסך. טענותיה של המבקשת בדבר סיום עבודתה במשיבה 1 תוכלנה להתברר, תוך העלאת טענות על חלקו של המשיב 2 בתרחישים אלה, אולם אין הדבר מצדיק תובענה אישית נגדו“.

בפרשת מועדון הכדורגל מכבי דלית אל כרמל פסק בית הדין לעבודה, כי העובדה שזכויותיו של התובע לא שולמו לו במלואן, אינן מצדיקות כשלעצמה הרמת מסך וחיוב חבר הוועד, שכן “אין די בטענה להפרת הוראות משפט עבודה המגן על מנת להצדיק הרמת מסך”. בית הדין הוסיף כי המקרה הנדון אינו מגיע לכדי הנסיבות החריגות המצדיקות הרמת מסך וחיוב חבר ועד באופן אישי בחובות העמותה.

 לפיכך נראה כי עיקרון היסוד בדין הישראלי הוא שלעמותה אישיות משפטית נפרדת מחברי הוועד אשר אינם חברים בחובה כאמור, וכי חריגה מעיקרון זה והטלת אחריות על לגבי מי מחבר הוועד, תיעשה אך ורק במקרים חריגים ונדירים.

משרד עורכי דין דיני עבודה רועי סבג  –  ליווי בהליכי הקמת עמותה בחיפה

[1] (בג”ץ 823/90 סיעת בת-ים 1 נ’ מבקר המדינה, פ”ד מד(2) 692, 695 (1990), להלן: עניין סיעת בת-ים).

[2] בשא 6930/09 ער”ן – אגודה ישראלית לעזרה נפשית ראשונה בטלפון נ’ אורלי אריאל (פורסם בנבו).

[3] בר”ע (ארצי) 693/09 אורלי אריאל – ער”ן – אגודה ישראלית לעזרה ראשונה נפשית בטלפון ע”ש ד”ר אריה ומריה ברטה זסלני (ע”ר) (פורסם בנבו, 25.02.2010).