כאשר חברה מגיעה למצב של חדלות פירעון ואינה מסוגלת לשלם את חובותיה, העובדים מוצאים את עצמם לא אחת מול שוקת שבורה – ללא שכר, ללא פיצויים ולעיתים אף ללא הפרשות לפנסיה. במקרים כאלה, העובדים יכולים להגיש תביעת חוב לביטוח הלאומי על מנת להגן על זכויותיהם.
מהי תביעת חוב לעובדים?
במקרים שבהם המעסיקה (החברה) חדלה מלהתקיים עקב פירוק החברה או כניסתה להליך חדלות פירעון אך היא נותרה חייבת לעובד שכר וזכויות סוציאליות, עומדת לעובד הזכות להגיש למוסד לביטוח הלאומי תביעת חוב (דרישת לתשלום). תביעה זו נועדה לכסות חובות שלא שולמו לו על ידי המעסיק, כדוגמת: שכר עבודה, פיצויי פיטורים וזכויות נוספות.
אילו זכויות כלולות במסגרת תביעת חוב?
הביטוח הלאומי משלם לעובדים את הזכויות הסוציאליות שלא שולמו להם, בהתאם להוראות החוק, למגבלות ולתקרות שנקבעו. להלן דוגמאות לרכיבים העיקריים שניתן לדרוש מהמוסד לביטוח לאומי, תוך פירוט התקרות וההגבלות של הרכיבים כאמור:
- שכר עבודה – הפיצוי על חוב שכר עבודה ניתן עבור תקופה של עד 12 חודשים לפני מועד הפירוק של החברה, ועד לסכום מקסימלי שנקבע מראש. בחישוב חוב השכר לוקחים בחשבון מרכיבים שונים מהשכר, כמו: שכר בסיס, תוספת ותק, תוספת יוקר מחיה, תוספת משפחה, תוספת מקצועית ותוספת מחלקתית (אם יש כאלה). בנוסף, גם תשלומים כגון: שעות נוספות, מענקים, עמלות, פרמיות, הוצאות נסיעה, תוספת מאמץ והפרשי שכר שלא שולמו נכללים – כל עוד הם מתייחסים לשנה האחרונה לעבודה.
נכון לשנים האחרונות, הסכום המרבי שכל עובד יכול לקבל הוא 131,807 ₪, אבל סכום זה משתנה מדי פעם בהתאם למדדים ובהתאם לחוק.
- פיצויי פיטורים – משולמים לפי החוק בלבד, ללא התייחסות להסכמים מיטיבים או תנאים חריגים כדוגמת צווי הרחבה, הסכמים קיבוציים, חוזים אישיים וכו’.
ביחס לשני רכיבים אלה, הרי שהפרשי הצמדה שיתווספו יחושבו מיום קבלת תביעת החוב ועד ליום שבו הביטוח הלאומי משלם בפועל.
“שכר עבודה” כולל גם את הרכיבים הבאים:
- דמי הודעה מוקדמת – תשלום על ימי הודעה מוקדמת ניתן בהתאם לחוק, והוא תלוי במשך הזמן שהעובד עבד במקום ובאם הועסק בשכר חודשי או שעתי. לרוב, ניתנים עבור חודש אחד, במקרים שבהם לא ניתנה הודעה כדין.
- פדיון ימי חופשה – ישולם רק עבור ימי חופשה שנצברו כחוק. לפי החוק, עובד זכאי לתשלום עבור ימי החופשה שלא נוצלו במשך שלוש השנים האחרונות להעסקתו, וגם עבור השנה שבה עזב את עבודתו. כלומר 3 שנים פלוס שוטף.
- פדיון ימי חג ומשכורת 13 (לזכאים) – ישולם עבור 12 החודשים האחרונים להעסקת העובד ובהתאם לצו ההרחבה הספציפי שחל על מקום העסקתו.
- דמי הבראה וביגוד – ישולם עבור 12 החודשים האחרונים להעסקתו של העובד ובהתאם לחלק שלא שולם לו עד ליום סיום יחסי העבודה.
- הפרשות לפנסיה וקופות גמל – במקרים שהמעסיק לא העביר לקרן הפנסיה של העובדים את חלקו בתשלום, ישלם ביטוח לאומי את החוב לקופת הגמל של העובדים, אך ללא רכיב פיצויי פיטורים. התקרה של רכיב זה עומדת כיום על תשלום של עד כ- 20,278 ₪ עבור חוב שקיים לקופת גמל או ביטוח מנהלים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, החל מהמועד של הגשת התביעה ועד למועד של התשלום בפועל. דגש חשוב ביחס לפנסיה ולקרנות השתלמות הוא שבמצב שבו כבר נפתחה קופה, אז הזכות להגיש תביעת חוב בשם העובד שמורה לקופת הגמל ולא לעובד.
אילו רכיבים לא מכוסים במסגרת תביעת חוב?
ראוי לציין שישנם תשלומים שלא יילקחו בחשבון במסגרת תביעת העובד כגון: הוצאות רכב, טלפון, אש”ל ופדיון ימי מחלה.
כיצד ומתי מגישים את התביעה?
התביעה מוגשת לאחר שניתן צו פירוק לחברה או מונה לה נאמן בהתאם לחוק חדלות פירעון (צו לפתיחת הליכים). על העובד למלא טופס ייעודי של הביטוח הלאומי שבו עליו לפרט את כל רכיבי החוב, ולצרף מסמכים רלוונטיים כגון: תלושי שכר, מכתבי פיטורים והסכמים אישיים. מועד ההגשה חשוב במיוחד – יש להגיש את התביעה בתוך 6 חודשים מהיום שבו פורסמה ההודעה על מתן צו פתיחת הליכים כנגד המעסיק. חשוב לדעת כי אופן הטיפול בתביעות חוב לעובדים השתנה בעקבות רפורמה משמעותית בתחום חדלות הפירעון.
תנאים חשובים לזכאות:
תנאים חשובים לזכאות הם קיום יחסי עובד-מעסיק ברורים ומוכחים, כך שהקשר התעסוקתי בין הצדדים יהיה מוסכם ומאושר. הזכאות תלויה גם בקיומה של חדלות פירעון רשמית, כלומר אין תשלום במצב שבו המעסיק עדיין פעיל או לא נכנס להליך משפטי מסודר. נוסף על כך, קיימת תקרת תשלום – הביטוח הלאומי משלם עד לתקרה כספית מרבית שמתעדכנת מעת לעת בהתאם לגובה השכר של העובד.
לסיכום, תביעת חוב לביטוח הלאומי היא זכות משמעותית שמעניק החוק לעובדים במצב שבו החברה שהעסיקה אותם אינה מסוגלת לשלם את חובותיה. עם זאת, חשוב לדעת שיש מגבלות ותנאים לקבלת התשלום – הן בסוגי הרכיבים שניתן לתבוע, והן בגובה הפיצוי.
