תביעת לשון הרע בבית הדין לעבודה

לשון הרע בבית הדין לעבודה

יחסי עבודה עכורים במקום העבודה יכולים להוביל לעיתים לתקריות חמורות בין העובדים ואף בין העובד והמעסיק, עד כדי עבירה פלילית. העבירה השכיחה ביותר היא עבירת לשון הרע. מאחר ויחסי הכוחות אינם שווים הצדדים עלולים לעשות מעשים ולומר דברים שעלולים ליפול בהגדרת לשון הרע. חוק איסור לשון הרע מגדיר מהי לשון הרע, כדלקמן:

“לשון הרע מהי

1. 1. לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –

(1)  להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;“

כאשר נפסק כי בנסיבות העניין אכן ישנה לשון הרע וההגנות המנויות בחוק אינן חלות (פרסומים מותרים; אמת דיברתי; תום לב; כוונת הנתבע; הסתמכות על מקור חיצוני ועוד), ביה”ד יפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק.

לבית הדין האזורי לעבודה נתונה הסמכות לדון בתובענות שעניינן איסור לשון הרע, שבין עובד למעסיק, מכוח סעיף 24(א)(1ד) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ”ט-1969.

בתביעה הנוגעת ליחסי עבודה, על בית הדין לקחת בחשבון את מכלול הרבדים בדיני העבודה – משפט קיבוצי, אישי, ארגוני, בין הפרט לוועדים ולארגוני עובדים ומעסיקים – בצורה שבתי המשפט האזרחיים אינם מתמחים בה. שכן ישנו חשש כי בתי המשפט האזרחיים לא יתייחסו אל מקום העבודה כפי שהוא. דהיינו, מקום בו העובדים מבלים מספר רב של שעות, בו הם מרגישים בנוח להתבטאות ללא חשש ובשקיפות, ועל כן הסמכות המיוחדת נתונה לבית הדין לעבודה.

בית הדין הארצי לעבודה עמד על תכלית סמכותו של בית הדין לדון בתביעות לשון הרע שביחסי עבודה. כאמור, בעניין ע”ע (ארצי) 35058-05-12 יצחק רוזנברג – משרד החינוך (נבו 14.09.2014), הסבירה זאת השופטת גליקסמן כך:

“6. […] הוקנתה הסמכות לבית הדין לעבודה לדון בתביעות לפי חוק איסור לשון הרע בשל התמחותו של בית  הדין לעבודה לדון בסכסוכים שביחסי עבודה. לדעתי, התכלית העיקרית של הקניית הסמכות לבית דין לעבודה הייתה להבטיח שבתביעות […] ניתן יהיה להתחשב במאפיינים הייחודיים של יחסי עבודה קיבוציים או יחסי עבודה אישיים, לפי העניין, שהם בתחום מומחיותו של בית הדין לעבודה.”

על מנת שהתביעה הנזיקית של לשון הרע בין עובד למעסיק תגיע לפתחו של בית הדין לעבודה, יש להוכיח כי מתקיימים יחסי עובד-מעסיק בין התובע והנתבע. בדיקת יחסי עובד-מעסיק נתונה למומחיות של בית הדין לעבודה ולכן סמכותו עדיפה על בתי המשפט האזרחיים.