איסור אפליה בעבודה על רקע הריון

איסור אפליה בעבודה על רקע הריון:

במסגרת דיני העבודה נקבעו חוגי מגן קוגנטיים המגנים על עובדים מפני יחסי כוחות לא שוויוניים בינם לבין המעסיק. יחסי כוחות אלה נמצאים במגוון אוכלוסיות העובדים, אך נתמקד באוכלוסיית נשים בהריון.

החוקים המגנים על נשים בהריון הם חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ”ח-1988 וחוק עבודת נשים, התשי”ד-1954.

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אוסר על אפליה בעבודה ככלל, ואפליית נשים בהריון בפרט. סעיף 2(א) מפרט את איסור האפליה במספר מישורים במהלך ההעסקה, כדלקמן:

2. (א) לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת […] הריון, טיפולי הפריה, הפריה חוץ-גופית, היותם הורים […] בכל אחד מאלה:

(1)   קבלה לעבודה;

(2)   תנאי עבודה;

(3)   קידום בעבודה;

(4)   הכשרה או השתלמות מקצועית;

(5)   פיטורים או פיצויי פיטורים;

(6)   הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה.

לפי סעיף 9 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, כאשר עובדת תובעת הפרה של סעיף 2, חלה חובת הוכחה על המעסיק, להוכיח שלא פעל בניגוד לסעיף 2. נפרט היכן פעולות של המעסיק נופלות בגדר אפליה, לפי ההיבטים בחוק:

אפליית נשים בהריון בעבודה – קבלה לעבודה:

הריון של עובדת אינו שיקול רלוונטי בקבלתה לעבודה, אלא אם העבודה מנויה בעבודות האסורות לנשים בהריון בתקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס”א-2001. מועמדת לעבודה כזו מחויבת להודיע למעסיק על הריונה כאשר היא נמצאת לפני החודש החמישי וההיריון לא ניכר עליה.[1]

תנאי עבודה:

חל איסור על המעסיק להרע בתנאי העבודה של עובדת בשל היותה בהריון או לאחר חזרתה מחופשת הלידה.

פיטורים:

חל איסור על מעסיקים לפטר עובדת שמלאו שישה חודשים להעסקתה, שנכנסה להריון במהלך ההעסקה. בית הדין הארצי לעבודה קבע בעניין ע”ע (ארצי ) 1353/02 מרגלית אפלבוים – ניצה הולצמן (נבו 22.09.2003), כי פיטורים של אישה בשל היותה בהריון מהווה אפליה פסולה המנוגדת לעקרון השוויון.

יתרה, חל איסור על מעסיק לפטר עובדת בזמן שהיא נמצאת בחופשת לידה. מעסיק המעוניין לפטר עובדת הנמצאת בחופשת לידה, עליו לקבל היתר משר התעשיה והמסחר אך ורק במידה והפיטורים לא נוסעים מההיריון או מחופשת הלידה.[3]

סעיף 9(ג)(1א) לחוק עבודת נשים מחיל תקופת הגבלת פיטורים. בתקפה זו חל איסור על המעסיק לפטר את העובדת 60 ימים לאחר תום חופשת הלידה. מטרת החוק נועדה למנוע חבלה בחזרת העובדת למשרתה ולאפשר לה לחזור ולהשתלב בעבודה ללא סיכול מצד המעסיק.[3]