זכויות עובדים בחגי תשרי – מה מגיע לעובד ומה חייב המעסיק?

התשובה הקצרה: זכויות עובדים בחגי תשרי תלויות בסוג השכר, ביום שבו חל החג, בוותק העובד, בסידור העבודה ובהסכמים שחלים במקום העבודה. עובד במשכורת חודשית ממשיך לקבל את שכרו החודשי הרגיל. עובד שעתי או יומי עשוי להיות זכאי לדמי חג לאחר שלושה חודשי עבודה, אם החג חל ביום שבו היה אמור לעבוד והוא לא נעדר ללא הסכמת המעסיק בסמוך לחג. עבודה בחג מזכה בדרך כלל בגמול של לפחות 150% ובמנוחת פיצוי, ובנסיבות מסוימות עובד שעתי שנדרש לעבוד בחג יהיה זכאי גם לדמי חג. חול המועד, לעומת זאת, הוא בדרך כלל יום עבודה רגיל.

ריבוי ערבי החג, ימי החג וחול המועד יוצר בכל שנה שאלות מעשיות: האם צריך לשלם דמי חג כאשר החג חל בשבת, כמה שעות עובדים בערב יום הכיפורים, האם מותר לסגור את העסק בחול המועד, ומה דינו של עובד במשמרות. במאמר זה נרכז את הכללים המרכזיים, עם התייחסות מיוחדת ללוח חגי תשרי בשנת 2026.

אילו ימים בחגי תשרי נחשבים ימי חג?

לגבי עובד יהודי, חמשת ימי החג בתשרי שהם ימי מנוחה הם שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, היום הראשון של סוכות ושמיני עצרת ושמחת תורה. ערב חג, חול המועד, צום גדליה והושענא רבה אינם ימי חג המזכים אוטומטית בתשלום או במנוחה, אף שחלקם נחשבים ימי בחירה לצורך חופשה שנתית. שעות המנוחה של החג מתחילות בכניסת החג ומסתיימות בצאתו.

מידע ממשלתי כללי על ההסדר מופיע בעמוד מנוחה שבועית וחופשת חג של משרד העבודה.

המועד בשנת 2026	התאריך	המשמעות לעובד בימים ראשון עד חמישי
ערב ראש השנה	יום שישי, 11.9.2026	אינו יום חג, ובדרך כלל אינו יום עבודה לעובד כזה
ראש השנה	שבת ויום ראשון, 12-13.9.2026	היום הראשון חל בשבת; היום השני חל ביום עבודה
ערב יום הכיפורים	יום ראשון, 20.9.2026	יום עבודה מקוצר, בכפוף להסדר החל
יום הכיפורים	יום שני, 21.9.2026	יום חג החל ביום עבודה
ערב סוכות	יום שישי, 25.9.2026	אינו יום חג, ובדרך כלל אינו יום עבודה לעובד כזה
סוכות	שבת, 26.9.2026	החג חל בשבת
חול המועד	יום ראשון עד חמישי, 27.9-1.10.2026	ימי עבודה רגילים, אלא אם חל הסדר מיטיב או חופשה
הושענא רבה	יום שישי, 2.10.2026	יום בחירה לחופשה, אך אינו יום חג
שמיני עצרת ושמחת תורה	שבת, 3.10.2026	החג חל בשבת

מכאן עולה שבשנת 2026, אצל עובד קבוע בימים ראשון עד חמישי, רק היום השני של ראש השנה ויום הכיפורים חלים ביום עבודה רגיל מתוך חמשת ימי החג שבתשרי. אין להסיק מכך מסקנה אוטומטית לגבי עובד במשמרות, עובד בשישה ימים בשבוע או עובד שמועסק בקביעות בשבת. אצלם יש לבדוק את לוח העבודה האישי ואת ההסדר הענפי.

התאריכים נבדקו מול לוח המועדים הרשמי לשנת 2026. שעות העבודה המפורטות בלוח שירות המדינה אינן קובעות את שעות העבודה במגזר הפרטי.

עובד חודשי מול עובד שעתי או יומי

עובד במשכורת חודשית

עובד חודשי מקבל את משכורתו הרגילה גם בחודש שבו היו ימי חג שבהם לא עבד. הוא אינו זכאי לרכיב נפרד של דמי חג, משום ששכרו החודשי אינו אמור להיפגע בשל החג. אסור להפחית משכרו יום עבודה רק מפני שהעסק היה סגור ביום חג.

עובד שעתי או יומי

צו ההרחבה הכללי קובע זכאות לתשלום עבור תשעה ימי חג בשנה, ובהם חמשת ימי חגי תשרי, בכפוף לתנאים הבאים:

• העובד השלים שלושה חודשי עבודה במקום העבודה.
• החג חל ביום שבו העובד היה אמור לעבוד, ולכן נגרם לו הפסד של יום עבודה.
• העובד לא נעדר ללא הסכמת המעסיק ביום שלפני החג או ביום שאחריו, ככל שהיו אלה ימי עבודה שלו.
• לא חל הסדר ענפי, קיבוצי, חוזי או נוהג שמעניק זכות טובה יותר.

אין לפרש את תנאי הנוכחות באופן טכני. אם המעסיק קובע את סידור העבודה ולא שיבץ את העובד ביום הסמוך לחג, מדובר בדרך כלל בהיעדרות בהסכמת המעסיק. בפסיקה נקבע גם שהנטל להראות כי העובד נעדר בסמוך לחג ללא הסכמה מוטל על המעסיק. לכן חשוב לשמור סידורי עבודה, דוחות נוכחות והתכתבויות על חופשה.

מה קורה כאשר החג חל בשבת או ביום שהעובד ממילא אינו עובד?

דמי חג נועדו לפצות עובד שעתי או יומי על שכר שהפסיד בגלל החג. לכן, לפי ההסדר הכללי, אם החג חל בשבת או ביום שבו העובד ממילא אינו אמור לעבוד, אין זכאות נפרדת לדמי חג. כך גם עובד קבוע בימים ראשון עד חמישי אינו זכאי בדרך כלל לדמי חג עבור חג שחל ביום שישי.

עם זאת, אצל עובד במשמרות אין להסתפק בשאלה כמה משמרות הוא ביצע בחודש. בפסק הדין הארצי בעניין איל”ן נקבע כי יש לבדוק אם העובד הפסיד יום עבודה פוטנציאלי בגלל החג, ומה היה סידור העבודה בפועל. עצם העובדה שמספר המשמרות החודשי לא פחת אינה שוללת בהכרח את הזכאות. גם עובד במשרה חלקית עשוי להיות זכאי, אם החג חל ביום הקבוע שבו היה אמור לעבוד.

כמה משלמים לעובד שעבד בחג?

העסקה ביום חג כפופה לכללים החלים על עבודה במנוחה השבועית. ככלל, אין להעסיק עובד יהודי בחג ללא היתר מתאים או בלי שהעבודה נכללת בהיתר או בחריג חוקי. מידע על ההיתרים מופיע בשירות הרשמי של משרד העבודה להעסקה במנוחה השבועית.

• הגמול הבסיסי: לפחות 150% מהשכר הרגיל בעד שעות העבודה בחג.
• עובד חודשי: מאחר שהשכר החודשי כולל את השכר הרגיל, העבודה בחג מזכה בדרך כלל בתוספת של 50% מערך השעה, וכן במנוחת פיצוי בהתאם להיתר החל.
• עובד שעתי או יומי שנדרש לעבוד: לפי פסיקת בית הדין הארצי ובהיעדר הסדר ענפי אחר, הוא עשוי להיות זכאי גם לדמי חג בשיעור 100% וגם לגמול העבודה בחג בשיעור 150%, כלומר לתשלום כולל של 250%.
• שעות נוספות בחג: ככלל, השעתיים הנוספות הראשונות מזכות בסך כולל של 175%, והשעות הנוספות שלאחריהן בסך כולל של 200% מהשכר הרגיל.

המבחן אם העבודה נעשתה מתוך בחירה חופשית או מכוח דרישת המעסיק הוא מבחן עובדתי. נקבע כי כאשר המעסיק הוא שמאשר וקובע את סידור העבודה, קיימת הנחה שהשיבוץ בחג נעשה מכוח דרישתו, גם אם העובדים התבקשו למסור העדפות. ידיעה מראש שבמקום נהוג לעבוד בחגים אינה מספיקה לבדה כדי להוכיח בחירה חופשית. את פסק הדין הארצי בנושא עבודה ודמי חג יש לקרוא לצד צו ההרחבה או ההסכם הענפי החל על מקום העבודה.

בענפים מסוימים, ובהם שמירה ואבטחה, מלונאות, הסעדה ואחרים, עשויים לחול כללים מיוחדים. לכן אין לחשב תשלום בחג רק לפי שיעור כללי, בלי לבדוק צו הרחבה ענפי, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה ונוהג במקום.

שעות העבודה בערב חג

ערב חג אינו יום חופשה אוטומטי, אך הוא יום עבודה מקוצר. נקודת המוצא בחוק היא יום עבודה שלא יעלה על שבע שעות ביום שלפני חג שבו העובד אינו עובד. במקומות עבודה של חמישה ימים בשבוע, שבהם חל צו ההרחבה המתאים, נהוגה אחת משתי חלופות: שבע שעות עבודה בתשלום של שמונה שעות, או שמונה שעות עבודה בתשלום של תשע שעות. הבחירה נעשית לפי ההסדר במקום העבודה. בערב יום הכיפורים נהוג במקומות רבים יום של שש שעות בתשלום של תשע שעות.

הסכם קיבוצי, צו ענפי, חוזה אישי או נוהג עקבי יכולים לקבוע יום קצר יותר או תשלום מיטיב. עובד שיוצא לחופשה בערב חג מנצל בדרך כלל יום חופשה מלא, אלא אם חל במקום העבודה הסדר אחר. אם העבודה בערב החג נמשכת אל תוך שעות החג, השעות שלאחר כניסת החג נבחנות כשעות עבודה בחג.

האם חול המועד הוא חופשה?

חול המועד סוכות הוא יום עבודה רגיל מבחינת דיני העבודה. החוק אינו מקצר אוטומטית את יום העבודה ואינו מעניק חופשה בתשלום. במקומות רבים קיימים נוהגים מיטיבים, הסכמים קיבוציים או נהלים של יום עבודה מקוצר, ויש לפעול לפיהם אם הם מחייבים.

בשנת 2026 חול המועד חל בימים ראשון עד חמישי, 27 בספטמבר עד 1 באוקטובר. לכן מעסיקים רבים עשויים לבחור בחופשה מרוכזת. עובד שמבקש להיעדר בימים אלה צריך לקבל אישור חופשה, והימים ינוכו בדרך כלל ממכסת החופשה השנתית. מידע נוסף ניתן לקרוא במאמר על מחיקת ימי חופשה שלא נוצלו.

חופשה מרוכזת בחגי תשרי

המעסיק רשאי לקבוע את מועדי החופשה, לרבות סגירה מרוכזת בחול המועד, אך עליו להפעיל את סמכותו בתום לב ולהתחשב ככל האפשר בצורכי העובדים. כאשר החופשה הרצופה היא שבעה ימים לפחות, יש לקבוע את מועד תחילתה לפחות 14 ימים מראש. בספירת הרצף יכולים להיכלל גם ימי מנוחה, אולם רק ימי עבודה שהם ימי חופשה מנוכים מהמכסה.

• יום חג שחל במהלך החופשה אינו מנוכה ממכסת החופשה.
• אין לכפות על עובד להיכנס ליתרת חופשה שלילית, אלא אם הסכים לכך במסגרת הסדר תקף.
• אין להפוך את ימי הסגירה לחופשה ללא תשלום בלי הסכמת העובד.
• אם אין לעובד יתרה והמעסיק עומד על סגירת העסק, האפשרויות עשויות להיות תשלום בלי ניכוי, אי הוצאת העובד לחופשה או הסכמה פרטנית על הסדר אחר.

להרחבה ראו את המאמר חופשה כפויה ללא יתרת חופשה. תכנון מוקדם ותיעוד ברור בתלוש השכר מצמצמים מחלוקות לאחר החגים.

ימי בחירה בתקופת תשרי

חוק חופשה שנתית מאפשר לעובד, בכפוף להודעה של 30 ימים מראש, לבחור יום חופשה אחד במועד שיבחר ועוד יום חופשה אחד מתוך רשימת ימי הבחירה שבחוק. בתקופת תשרי הרשימה כוללת, בין היתר, את ערב ראש השנה, צום גדליה, ערב יום הכיפורים, ערב סוכות והושענא רבה. ימים אלה מנוכים מיתרת החופשה הצבורה ואינם חופשה נוספת מעבר למכסה.

עובדים שאינם יהודים

עובד שאינו יהודי רשאי לקיים את ימי המנוחה לפי חגי עדתו או לפי חגי ישראל, בהתאם לבחירתו ולהסדר החל עליו. מומלץ לתעד את הבחירה בתחילת העבודה או בתחילת השנה. ככלל, אין זכאות כפולה לדמי חג הן עבור חגי העדה והן עבור חגי ישראל. אם העסק סגור בחג יהודי והעובד בחר בחגי עדתו, יש לבחון מראש אם יום הסגירה ינוכה מחופשה, ישולם מכוח הסדר מיטיב או יטופל בדרך מוסכמת אחרת.

האם קיימת זכות לשי לחג?

אין בדין הכללי חובה גורפת לתת שי לראש השנה. הזכות יכולה לנבוע מהסכם קיבוצי, צו הרחבה, חוזה אישי או נוהג קבוע במקום העבודה. מעסיק שנתן שי באופן עקבי לאורך זמן צריך לבדוק אם נוצר נוהג מחייב, וכן להקפיד על חלוקה שוויונית וללא אפליה. בדרך כלל שווי המתנה או תווי הקנייה נחשב טובת הנאה החייבת במס.

מה כדאי למעסיק לעשות לפני החגים?

1. למפות את ימי החג, ערבי החג וחול המועד לפי שבוע העבודה בפועל.
2. לבדוק אם חל צו הרחבה ענפי, הסכם קיבוצי, חוזה אישי או נוהג מיטיב.
3. לפרסם מראש שעות עבודה, סידורי משמרות ומועדי חופשה מרוכזת.
4. לוודא שקיים היתר כדין לפני שיבוץ עובדים בחג.
5. לתעד בקשות חופשה, הסכמה להיעדרות ובחירת חגי עדה.
6. להפריד בתלוש בין שכר רגיל, דמי חג, גמול עבודה בחג ושעות נוספות.

כאשר העובד מועסק שעות ארוכות בערב החג או בחג עצמו, כדאי לבדוק גם את מגבלות השעות וההפסקות. ראו את המאמר על מספר השעות הנוספות המותר ביום, בשבוע ובחודש.

מה כדאי לעובד לשמור?

עובד שמבקש לבדוק את זכויותיו צריך לשמור את תלושי השכר של חודשי החגים, דוחות הנוכחות, סידורי המשמרות, חוזה העבודה, הודעות על חופשה מרוכזת והתכתבויות הנוגעות להיעדרות לפני החג ואחריו. בתביעה לדמי חג אין די בדרך כלל במכפלה כללית של מספר החגים בשנות העבודה. נכון לפרט באילו חגים מדובר, באיזה יום חל כל חג, האם העובד היה אמור לעבוד, האם עבד בפועל ומה שולם בתלוש.

בשורה התחתונה

הכותרת “חגי תשרי” אינה מייצרת תשובה אחת לכל העובדים. עובד חודשי שומר על משכורתו, ואילו עובד שעתי או יומי זכאי לדמי חג כאשר החג גרם לו לאבד יום עבודה והוא עומד בתנאי הזכאות. חג שחל בשבת או ביום שאינו יום עבודתו אינו מזכה בדרך כלל בתשלום נפרד. עבודה בחג מחייבת היתר מתאים, גמול מוגדל ומנוחת פיצוי, ולעיתים גם תשלום מצטבר של דמי חג. חול המועד הוא יום עבודה רגיל, אך ניתן לקבוע בו חופשה מרוכזת בהתאם לכללי החופשה השנתית.

שאלות ותשובות

רועי סבג, עורך דין דיני עבודה בחיפה

עו״ד רועי סבג מייעץ ומייצג עובדים ומעסיקים בחיפה, בצפון ובכל רחבי הארץ בסוגיות של דמי חג, עבודה בחג, חופשה מרוכזת, שעות עבודה, תלושי שכר והסדרים ענפיים. הייעוץ כולל בדיקת חוזה העבודה, צווי ההרחבה, דוחות הנוכחות והתשלומים בפועל, וכן ייצוג בהליכים בבית הדין לעבודה. לייעוץ בנושא זכויות עובדים בחגי תשרי: 04-625-0000.