חופשת אבל בתשלום בעקבות פטירת קרוב משפחה – הדין הכללי לעומת התקשי״ר

התשובה הקצרה: בדין הכללי, לאחר שלושה חודשי עבודה, חופשת אבל בתשלום ניתנת בפטירת הורה, ילד, בן או בת זוג, אח או אחות. פטירת סב או סבתא אינה מזכה אוטומטית.

לכן, במקרה של פטירת סבתא אין תשובה אחת לכל עובד. בדין הכללי אין זכאות אוטומטית לימי אבל בתשלום. לפי התקשי״ר, עובד יהודי אינו נכלל בהסדר בגין סבתא; עובד מוסלמי או נוצרי זכאי בגין קרוב מדרגה שנייה לתקופה שמיום הפטירה עד הקבורה ועוד שלושה ימים החל ביום הקבורה; ועובד דרוזי זכאי לשבעה ימים ממועד הפטירה, משום שסב וסבתא נכללים בהגדרת קרוב המשפחה לגביו.

חשוב להדגיש: ההשוואה אינה קובעת שהתקשי״ר חל על כל עובד. התקשי״ר חל בעיקר בשירות המדינה, ולעיתים מכוח אימוץ מפורש בהסדר אחר. במגזר הפרטי ובגופים ציבוריים שאינם כפופים לו יש לבדוק את צו ההרחבה, ההסכם הקיבוצי, החוזה האישי, נוהלי המעסיק והנוהג במקום העבודה.

מקור הזכות לחופשת אבל בתשלום בדין הכללי

הזכות הכללית לימי אבל בתשלום נובעת מהסכם קיבוצי כללי שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות, ואשר הוראותיו הורחבו בצו הרחבה לכלל המשק החל ביום 1 ביולי 2000.

לפי צו ההרחבה להסכם המסגרת בעניין שבוע העבודה, חגים ואבל, עובד שהשלים לפחות שלושה חודשי עבודה, מקיים חובת אבלות מטעמי דת או נוהג ואינו עובד בימי האבל, זכאי לשכר עבור ימי העבודה שבהם נעדר, עד לתקרה של שבעה ימים קלנדריים. ההסדר מונה הורים, ילדים, בן או בת זוג, אחים ואחיות.

גם הנחיית משרד העבודה בעניין היעדרות בשל ימי אבל מתארת את הזכות הכללית כהיעדרות בתשלום בשל פטירת קרוב מדרגה ראשונה, בכפוף לתנאי הזכאות.

לצורך היישום המעשי יש לבחון ארבעה תנאים:

1. העובד השלים לפחות שלושה חודשי עבודה במקום העבודה.
2. העובד מקיים חובת אבלות לפי דתו או מנהגו.
3. העובד נעדר בפועל מן העבודה באותם ימים.
4. הנפטר נמנה עם הקרובים המפורטים בצו ההרחבה.

אם אחד התנאים אינו מתקיים, אין זכאות אוטומטית לתשלום מכוח צו ההרחבה. מעסיק רשאי כמובן לקבוע הסדר מיטיב.

דרגה ראשונה ודרגה שנייה בדין הכללי

בשיח היומיומי נהוג לתאר את הקרובים המנויים בצו ההרחבה כקרובים מדרגה ראשונה. עם זאת, מבחינה משפטית עדיף להיצמד לרשימה המדויקת שבצו ולא להסתפק בתווית של דרגה. לצורך צו ההרחבה, המעגל המזכה כולל:

• אב או אם.
• בן או בת.
• בן זוג או בת זוג.
• אח או אחות.

קרובים שאינם ברשימה, ובהם סב, סבתא, נכד, נכדה, דוד, דודה, אחיין ואחיינית, אינם מקנים מכוח הדין הכללי בלבד חופשת אבל בתשלום. העובדה שהעובד מקיים מנהגי אבלות בפועל אינה מרחיבה כשלעצמה את רשימת הקרובים המזכים.

גם ותק ארוך אינו משנה את דרגת הקרבה. עובד בעל ותק של שנה או עשר שנים עומד בתנאי הוותק, אך עדיין נדרש שהנפטר יהיה אחד הקרובים המנויים או שיחול הסדר מיטיב אחר.

מה קובע התקשי״ר ומדוע התוצאה עשויה להיות שונה?

התקשי״ר המלא מסדיר חופשת אבל לעובדי המדינה שעליהם הוא חל. סעיף 33.532 קובע שבתקופת חופשת האבל העובד זכאי למשכורת שהיה מקבל אילו המשיך לעבוד. הסעיפים הבאים קובעים את אורך ההיעדרות לפי דת העובד ולפי מעגל הקרבה המשפחתית.

ההבדלים אינם נובעים מהעדפה של קבוצה אחת, אלא מהתאמת ההסדר לדרישות המסורת והאבלות בכל דת כפי שנקבעו בתקשי״ר. לצד זאת, עצם השתייכותו של עובד לדת מסוימת אינה מספיקה. תחילה יש להראות שהתקשי״ר חל על יחסי העבודה.

עובד יהודי לפי התקשי״ר

לגבי עובד יהודי, הגדרת קרוב משפחה בתקשי״ר כוללת אב, אם, בן, בת, אח, אחות, בעל או אישה. אלה הם הקרובים שבגינם קיימת חובת שבעה לפי ההסדר.

כאשר נפטר קרוב מזכה, העובד רשאי להיעדר מיום הפטירה עד יום הקבורה, ועוד שבעה ימים, כולל שבת, החל ביום הקבורה. התקשי״ר כולל גם הוראות מיוחדות כאשר חגים מסוימים חלים בתקופת האבל, וכן הוראה מיוחדת ליום שינוי מקום קבורה.

סב או סבתא אינם נכללים בהגדרת קרוב המשפחה של עובד יהודי לצורך חופשת האבל בתקשי״ר. לכן, בהיעדר הסדר מיטיב אחר, פטירת סב או סבתא אינה מקנה לעובד יהודי חופשת אבל בתשלום מכוח הוראות אלה.

עובד מוסלמי או נוצרי לפי התקשי״ר

אצל עובדים מוסלמים ונוצרים התקשי״ר מבחין במפורש בין שתי דרגות קרבה.

קרוב מדרגה ראשונה כולל אב, אם, בן, בת, אח, אחות, בעל או אישה. בפטירת קרוב כזה העובד זכאי להיעדר מיום הפטירה עד יום הקבורה, ועוד שבעה ימים החל ביום הקבורה.

קרוב מדרגה שנייה כולל סב, סבתא, נכד, נכדה, דוד או דודה שהם קרובי דם ולא קרובי חיתון. בפטירת קרוב כזה העובד זכאי להיעדר מיום הפטירה עד יום הקבורה, ועוד שלושה ימים החל ביום הקבורה.

המשמעות היא שפטירת סבתא של עובד מוסלמי או נוצרי שעליו חל התקשי״ר מזכה בחופשת אבל של התקופה שמיום הפטירה ועד הקבורה, בתוספת שלושה ימים שמניינם מתחיל ביום הקבורה. אין מדובר בשבעה ימים, משום שסבתא מסווגת לעניין זה כקרובה מדרגה שנייה.

עובד דרוזי לפי התקשי״ר

אצל עובד דרוזי התקשי״ר אינו משתמש באותה חלוקה של דרגה ראשונה ודרגה שנייה לצורך קביעת מספר ימים שונה. במקום זאת נקבע מעגל קרובים רחב יותר, הכולל בין היתר אב, אם, בן, בת, סב, סבתא, אח, אחות, נכד, נכדה, בן או בת זוג וקרובים נוספים המפורטים בהגדרה.

כאשר נפטר אחד מקרובי המשפחה המזכים, העובד זכאי להיעדר שבעה ימים ממועד הפטירה. לכן פטירת סב או סבתא נכללת בהסדר ומזכה בשבעה ימים ממועד הפטירה.

חשוב שלא להעתיק את המונחים של דרגה ראשונה ודרגה שנייה מההסדר החל על מוסלמים ונוצרים אל ההסדר החל על דרוזים. התקשי״ר מגדיר לכל קבוצה את מעגל הקרובים ואת משך ההיעדרות בדרך שונה.

טבלת השוואה לפי דרגת הקרבה וההסדר החל

הטבלה היא כלי עזר בלבד. במקרים של קרבה משפחתית מורכבת, אימוץ, ידועים בציבור, קרובי חיתון או הסדר קיבוצי מיוחד, יש לעיין בהגדרות המדויקות ובהוראות העדכניות החלות על העובד.

האם הימים הם ימים קלנדריים או ימי עבודה?

בדין הכללי התקרה היא שבעה ימים קלנדריים. העובד זכאי לשכר עבור ימי העבודה שבהם נעדר בתוך תקופת האבל, ולא לשבעה ימי עבודה נפרדים. סוף שבוע, חג או יום שבו העובד ממילא לא היה אמור לעבוד נספרים בתוך התקופה ואינם מאריכים אותה.

בתקשי״ר נקודת ההתחלה משתנה בין ההסדרים. אצל יהודים, וכן אצל מוסלמים ונוצרים בפטירת קרוב מדרגה ראשונה, קיימת התייחסות לתקופה שמיום הפטירה עד הקבורה ולימים הנוספים החל ביום הקבורה. אצל מוסלמים ונוצרים בפטירת קרוב מדרגה שנייה מתווספים שלושה ימים החל ביום הקבורה. אצל דרוזים נקבעו שבעה ימים ממועד הפטירה.

לכן אין לחשב את הזכאות לפי נוסחה אחת. יש לזהות תחילה את ההסדר, את דת העובד לצורך הוראות התקשי״ר, את דרגת הקרבה ואת יום הקבורה.

מה משמעות השתיקה של הסכם קיבוצי?

כאשר הסכם קיבוצי החל במקום העבודה אינו כולל הוראה מיוחדת על פטירת סב, סבתא או קרוב אחר מדרגה שנייה, אין להסיק מן השתיקה שהתקשי״ר חל. בדרך כלל חוזרים לרצפת הזכויות שבדין הכללי, אלא אם קיימת הוראה מיטיבה ממקור אחר.

מומלץ לבדוק:

• סעיפים נוספים ונספחים להסכם הקיבוצי.
• חוזה עבודה אישי.
• נוהל משאבי אנוש או תקנון עובדים.
• נוהג עקבי במקום העבודה במקרים דומים.
• הסדר ענפי או הסדר מיוחד למעסיק ציבורי.
• אימוץ מפורש של הוראות התקשי״ר.

לא כל גוף ציבורי כפוף ישירות לתקשי״ר. רשות מקומית, תאגיד ציבורי, בית חולים, חברה ממשלתית ועובד קבלן עשויים להיות כפופים להסדרים שונים.

מה ניתן לעשות כאשר אין זכאות בתשלום?

כאשר פטירת הקרוב אינה מזכה בחופשת אבל בתשלום, העובד והמעסיק יכולים להסכים על פתרון מתאים, למשל:

• ניצול חופשה שנתית, בכפוף לדין ולתיאום.
• חופשה ללא תשלום לתקופה מוסכמת.
• חופשה מיוחדת בתשלום על חשבון המעסיק.
• עבודה מרחוק או שינוי זמני בסידור העבודה, אם התפקיד מאפשר זאת.

מומלץ לתעד את ההסכמה ולא לנכות אוטומטית ימי מחלה. חופשת אבל אינה חופשת מחלה. כאשר קיימת זכאות לימי אבל בתשלום, אין לנכות את הימים מיתרת החופשה או המחלה. מידע נוסף על יתרות חופשה ניתן לקרוא במאמר על מחיקת ימי חופשה שלא נוצלו.

בדומה להיעדרויות משפחתיות אחרות, זהות הקרוב ומקור הזכות הם תנאים נפרדים. ראו גם את המאמר על היעדרות עובד בשל מחלת הורה.

טעויות נפוצות

הטעות הראשונה היא להניח שכל פטירה במשפחה מזכה אוטומטית בשבעה ימים בתשלום. הדין הכללי קובע רשימה מוגדרת, והתקשי״ר כולל הסדרים שונים.

הטעות השנייה היא להשתמש במונח קרוב מדרגה ראשונה בלי לבדוק את הרשימה המדויקת. בהסדרים שונים עשויות להיות הגדרות שונות.

הטעות השלישית היא לסווג סב או סבתא באופן זהה אצל כל העובדים. לפי התקשי״ר התוצאה שונה בין עובד יהודי, עובד מוסלמי או נוצרי ועובד דרוזי.

הטעות הרביעית היא להחיל את התקשי״ר על כל גוף ציבורי. יש לברר את תחולתו לפי זהות המעסיק ומסמכי ההעסקה.

הטעות החמישית היא לספור ימי עבודה במקום ימים קלנדריים, או להתעלם מתקופת הזמן שבין הפטירה לקבורה במקום שבו התקשי״ר מביא אותה בחשבון.

המסקנה

בדין הכללי, לאחר שלושה חודשי עבודה, פטירת הורה, ילד, בן או בת זוג, אח או אחות עשויה לזכות בחופשת אבל בתשלום עד שבעה ימים קלנדריים. פטירת סב או סבתא אינה מזכה אוטומטית בתשלום.

בתקשי״ר קיימת הבחנה מפורטת יותר. לגבי עובד יהודי, סב או סבתא אינם במעגל המזכה. לגבי עובד מוסלמי או נוצרי, סב וסבתא הם קרובים מדרגה שנייה והזכאות היא מיום הפטירה עד הקבורה ועוד שלושה ימים החל ביום הקבורה. לגבי עובד דרוזי, סב וסבתא נכללים במעגל הקרובים המזכה בשבעה ימים ממועד הפטירה.

כאשר הסכם קיבוצי אינו מתייחס במפורש למקרה, אין די בשתיקה כדי להחיל את התקשי״ר. יש לבדוק אם קיימים חוזה אישי, נוהל, נוהג או הסדר מיטיב אחר.

שאלות ותשובות

ייעוץ משפטי בדיני עבודה

רועי סבג, עורך דין דיני עבודה בחיפה. עורך דין רועי סבג מתמחה בייצוג עובדים ומעסיקים בהליכים משפטיים בבתי הדין לעבודה ובייעוץ משפטי בנושאי הסכמים קיבוציים, תחולת התקשי״ר, זכויות שכר והיעדרויות מן העבודה.

משרדנו מייצג את לקוחותיו בפריסה ארצית – במסירות רבה ודואג להם במקצועיות וביעילות. זקוקים לייעוץ משפטי ולעורך דין דיני עבודה? אנא צרו קשר עם משרדנו בטלפון 04-625-0000.

המאמר נועד למידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני.