תביעות ייצוגיות בבית הדין לעבודה
תובענה ייצוגית היא כלי משפטי ייחודי, במסגרתו “תובע אחד (או מספר תובעים) תובע בשם קבוצה של יחידים בגין פגיעה (בעלת אופי דומה) שכל אחד מבני הקבוצה נפגע מהפרת חובה בעלת אופי זהה כלפיו”. תביעה כזו יכולה להיות מוגשת לבית הדין לעבודה על ידי עובדי החברה. פסק דין שניתן בתובענה כזו מהווה מעשה בית דין לגבי […]
התעמרות במקום העבודה
התעמרות בעבודה בשנים האחרונות הוגשו מספר הצעות חוק לעיגון עילת ההתעמרות בחקיקה, אך הליך החקיקה של הצעות אלה לא הושלם. גם על שולחן כנסת זו (הכנסת ה- 25), הוגשו שתי הצעות חוק, אשר בין היתר הגדירו מהי התעמרות בעבודה, כדלקמן: התעמרות בעבודה היא התנהגות חוזרת כלפי אדם, במספר אירועים נפרדים, שיש בה כדי ליצור עבורו […]
אפליה בין עובדים לעובדות בישראל
מדינת ישראל, מדינה הידועה בהיסטוריה העשירה ובמגוון התרבותי שלה עשתה צעדים גדולים בקידום השוויון והגיוון במקום העבודה. עם זאת, למרות מאמצים אלה, האפליה בין עובדות ועובדות נותרה בעיה מתמשכת במדינה. הפער בטיפול ובהזדמנויות בין שני המגדרים ניכר בהיבטים שונים של מקום העבודה, לרבות הצעות עבודה, משכורות וקידום. אחת הדוגמאות הבולטות לאפליה בישראל היא השכר הבלתי […]
מתי יכיר בית הדין לעבודה בשותף לעסק כעובד
לעיתים מגיעים לבתי הדין לעבודה תיקים, בהם מתבקש בית הדין לבחון האם התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין פלוני לבין אלמוני או שמא התקיימו ביניהן יחסי שותפות? המשמעות של הקביעה כאמור היא ברורה. אם יוכר פלוני כעובד הוא יהיה זכאי לזכויות רבות מכוח מעמדו, ובין היתר, להפקדות לפנסיה, תשלום דמי הבראה, חופשה וכיוצ”ב. אולם אם יוכר […]
חיוב המנהל בפועל של החברה – דיני השליחות
לעיתים עולה שאלה – מיהו האדם ששולט בפועל בחברה. במקרים אלו, לא רלוונטית הדוקטרינה להרמת מסמך אלא מדובר בבקשה לחיוב מכוח דיני השליחות. ראו למשל הבהרתו של בית הדין הארצי בעניין גלידות הבירה, שם צוין כך: “ניתן לאמר כי המשיב היה השולט למעשה בחברה. והשאלה היא האם ניתן ל”הרים מסך” לגבי השולט למעשה. מסכמת את […]
